ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקני קבעה כי תחדל מלהשתמש במונח "הגדה המערבית" ובמקום זאת תאמץ באופן רשמי את השם ההיסטורי-תנ"כי של האזור – "יהודה ושומרון". המהלך, שפורסם במסמך פנימי ביום שלישי האחרון, נתפס כצעד סמלי ראשון בכיוון הכרה אמריקנית אפשרית בריבונות ישראלית על האזור.
את ההנחיה החדשה מסר יושב ראש ועדת החוץ, בריאן מאסט, בהצהרה פנימית שהופצה לצוות הוועדה. עם זאת, ההחלטה חלה רק על אנשי הצוות הרפובליקנים של הוועדה ואינה מחייבת את חברי המפלגה הדמוקרטית.
BREAKING: @HouseForeignGOP Chairman Brian Mast has sent a memo to all staffers, to refer to the West Bank as Judea & Samaria.
“Jewish roots in this region span centuries and we must recognize that fact in both word and deed.” pic.twitter.com/bK6iTjPulY
— Eyal Yakoby (@EYakoby) February 26, 2025
"בהכרה בקשר הבלתי ניתן לערעור שלנו עם ישראל ובזכות ההיסטורית של העם היהודי על אדמתו, הוועדה תשתמש מעתה בשם 'יהודה ושומרון' בכל המסמכים הרשמיים, ההתכתבויות והתיעוד הרשמי", כתב מאסט במסמך.
עוד הוסיף: "שורשיהם של היהודים באזור זה נטועים במשך אלפי שנים, ואנו מחויבים להכיר בכך הן במילים והן במעשים. לאורך השנים, ניסיונות לערער על הזכויות ההיסטוריות של ישראל גרמו לערעור יציבות האזור".
1+המהלך מגיע על רקע דיונים מתמשכים בממשל האמריקני סביב עמדת ארה"ב בנוגע לריבונות הישראלית באזור. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צפוי להכריז עד תחילת מרץ האם יתמוך רשמית בהחלת הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון – צעד שעשוי לעורר תגובות ברחבי הגלובוס.
בקדנציה הראשונה של טראמפ, מזכיר המדינה דאז, מייק פומפאו, כבר קבע ב-2019 כי היישובים הישראלים אינם מהווים הפרה של החוק הבינלאומי, בניגוד למדיניות קודמות של ארה"ב. אך ממשלו של ג'ו ביידן ביטל את ההכרה הזו עם כניסתו לתפקיד. כעת, עיניהם של גורמים מדיניים נשואות לעבר שר החוץ החדש, מרקו רוביו, שטרם הבהיר את עמדתו בנושא.
1+משמעות השינוי – צעד סמלי או שינוי מדיניות?
החלטתה של ועדת החוץ אינה מחייבת את הממשל כולו, אך היא משקפת את עמדת המפלגה הרפובליקנית ביחס לישראל ולריבונותה על יהודה ושומרון. שינוי הטרמינולוגיה עשוי להיות רמז לעמדה קשוחה יותר של ארה"ב כלפי המחלוקות המשפטיות והפוליטיות סביב ההתיישבות.
בישראל, גורמים מדיניים בירכו על ההחלטה וציינו כי מדובר בצעד משמעותי שמחזק את הקשרים בין ירושלים לוושינגטון. מנגד, גורמים פלשתיניים וגורמים מהקהילה הבינלאומית צפויים למתוח ביקורת על ההחלטה ולראות בה חיזוק למדיניות הישראלית.
