נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, צפוי להגיע לוושינגטון ביום שישי כדי לחתום על הסכם כלכלי משמעותי עם ארצות הברית, שיאפשר לאמריקאים גישה למשאבי המינרלים של אוקראינה. עם זאת, ההסכם אינו כולל עדיין התחייבויות ביטחוניות ברורות, שזו דרישה מרכזית מצידה של אוקראינה.
הממשל האמריקאי, בראשות דונלד טראמפ, דרש בתחילה החזר של 500 מיליארד דולר על הסיוע שהוענק לאוקראינה מאז הפלישה הרוסית בשנת 2022. הדרישה הזו נדחתה על ידי זלנסקי, שקבע כי אוקראינה לא תישא בנטל כלכלי שיפגע בעתידה.
בגרסה הסופית של ההסכם, שהתגבשה לאחר משא ומתן אינטנסיבי, הוסרה הדרישה לפיצוי כספי ישיר. במקום זאת, שתי המדינות יקימו קרן משותפת, שתנהל את ההכנסות ממשאבי המינרלים של אוקראינה. הקרן תהיה בבעלות משותפת של וושינגטון וקייב, עם חלוקה מוסכמת של הרווחים העתידיים.
אוקראינה דרשה שהעסקה תכלול גם התחייבות ביטחונית ארוכת טווח שתסייע לה להגן על עצמה מפני איומים עתידיים מצד רוסיה. אולם, בשלב זה, לא קיימת בהסכם התחייבות אמריקאית מפורשת לביטחון אוקראינה.
1+
1+ההסכם כולל ניסוח כללי לפיו "ארה"ב תשקיע באוקראינה ריבונית, יציבה ומשגשגת", לצד אזכורים לתמיכת וושינגטון ב"ערבויות ביטחוניות" ו"שלום מתמשך". עם זאת, אין בו התחייבות קונקרטית להצבת כוחות אמריקאיים או לצירופה של אוקראינה לנאט"ו – דרישה שהוסרה בשל התנגדות הקרמלין.
אוקראינה מחזיקה באחד ממאגרי המינרלים הגדולים באירופה, לרבות מנגן, טיטניום, גרפיט, ליתיום ומתכות אדמה נדירות – רכיבים קריטיים לייצור טכנולוגיות מתקדמות, כולל סוללות לרכבים חשמליים.
אולם, חלק ניכר מהמרבצים הללו ממוקם בשטחים שנכבשו על ידי רוסיה מאז 2022, כולל מרבצי ליתיום ואדמה נדירה בעלי ערך גבוה. הקרמלין כבר הודיע כי אינו מתכוון לוותר על אזורים אלו, מה שעלול להגביל את הפוטנציאל הכלכלי של ההסכם.
באופן מפתיע, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הצהיר כי אינו מתנגד להשקעות אמריקאיות בפיתוח משאבים באזורים שנמצאים כיום בשליטת רוסיה. עם זאת, קשה לראות כיצד ארצות הברית תוכל לממש עסקה כזו בפועל.
בעוד העסקה מציבה בסיס לשיתוף פעולה כלכלי עמוק יותר בין וושינגטון לקייב, היא אינה מספקת לאוקראינה את הערבויות הביטחוניות שזלנסקי ביקש. עם נסיעתו של הנשיא האוקראיני לארה"ב ביום שישי, ייתכן שייערכו שינויים נוספים – אך נכון לעכשיו, נותרות שאלות פתוחות לגבי עתיד הביטחון האוקראיני מול רוסיה.
