לפני כמה ימים הודיע שר הביטחון ישראל כ״ץ, על מינויו של סגן הרמטכ״ל הפורש, האלוף אמיר ברעם לתפקיד מנכ״ל משרד הביטחון, במקומו של האלוף (במיל׳) אייל זמיר, שייכנס בתחילת חודש הבא לתפקידו כרמטכ״ל ה-25 של צה״ל.
אני חייב להודות שאני לא מבין את ההחלטה של השר כץ על המינוי הזה. למי שנוח לו לשכוח אני מבקש להזכיר: אמיר ברעם הוא סגנו של הרמטכ״ל הנוכחי הרצי הלוי וככזה, יש לו אחריות זהה לזאת של הרמטכ״ל על הכישלון המטורף שהוביל לטבח באוקטובר.

אגיד לכם בכנות: ההיסטוריה הצבאית של אמיר ברעם והיותו לוחם וקצין לא מעניינים אותי בכלל בהקשר הזה. בתחילת כהונתו, השר ישראל כץ לא אישר קידומים שביקש לבצע הרצי הלוי, עד לבדיקת חלקם של אותם קצינים בכישלון של השבעה באוקטובר.
הייתה לי תחושה שהגיע שר ביטחון שבשעה טובה מלמד את הצבא מי הריבון ומי מעל הצבא. לצערי, בהחלטה הזאת של כץ נראה כי רוחות השינוי החיוביים שהחלו לנשב במשרד הביטחון מתחילים להתפוגג מעט.

שר ביטחון שרוצה לעשות שינוי מהותי בתפיסת מערכות הביטחון, לא יכול לשים לצידו אדם שטבוע עמוק בתפיסת העבר שהובילה אותנו לאסונות, ובכך להבטיח ששום שינוי מהותי במערכות הביטחון של אחרי הטבח לא יקרה.
בדיוק כפי שזעקו והשתוללו על כך שמונה שר ביטחון אזרח שלא מבין לכאורה את המערכת, אני לא מבין מה הבעיה למנות מנכ״ל שלא נגוע בדבר ובכך לרפא את צה״ל ואת כל מערכות הביטחון.

מנכ״ל משרד ביטחון צריך לזכות גם באמון הציבור ובמיוחד באמון של המשפחות השכולות, החיילים והפצועים ומינוי ברעם לתפקיד הזה הוא בראייתי יריקה בפרצוף של כולנו. שר הביטחון כץ, עוד לא מאוחר לבטל את המינוי הזה ולהוכיח שאתה לא עוד שר ביטחון משרי הקונספציה!
