כשנה וחצי עברו מאז שבעה באוקטובר, הטבח הנורא ביותר של העם היהודי מאז קום המדינה, שהשאיר ישראלים רבים בטראומה לאומית עצומה. אולם, הטראומה הלאומית לא משתווה בהיקפה לטראומה האישית והקהילתית של אלו שחוו את הטבח, שביום אחד נורא איבדו את חבריהם ומשפחתם, צפו ביקרים להם נרצחים או נחטפים לעזה, ראו את בתיהם ואת כל רכושם עולה בלהבות, ולמעשה, איבדו ביום אחד נורא את כל חייהם.
במשך כל התקופה הזו, אותם יחידים וקהילות מנסים להשתקם מתוך ההריסות. מדינת ישראל התחייבה לעזור להם, ולשם כך פעלה והקימה כבר ב-11 באוקטובר 2023, ארבעה ימים אחרי הטבח הנורא, את "מנהלת תקומה", שהופקדה על מתן מענה מידי או ארוך טווח לתושבים שנפגעו, הן מבחינה נפשית והן מבחינת פיזית. למרות זאת, דוח הביניים של מבקר המדינה שפורסם היום (שני) הוכיח כי כוונות לחוד ומציאות לחוד. נכון לחודש פברואר 2025, המנהלת רחוקה מאוד מלהשלים את מטרתה, ולספק שיקום הולם לנפגעי הטבח הנורא.
4+על פי הדוח, על אף ההחלטות המהירות של ממשלת ישראל בדבר הקמת מנהלת תקומה ותקצוב מידי שלה בתקציבי עתק, בסכום כולל של 19 מיליארד שקלים, המנהלת, בפיקוחה של הממשלה, סובלת מסחבת בירוקרטית קשה, מחוסר פיקוח מקיף, ובעיקר מהעובדה כי לא הוצב מנהל קבוע בראש תקומה במשך כל השנה וחצי שעברו מיום הקמתה, שיהיה אמון על טיפול וקידום הפרויקט החשוב של שיקום נפגעי הטבח.
מישהו צריך לנהל, אבל מי?
עם הקמת מנהלת תקומה, ראש הממשלה מינה את תא"ל במיל' משה אדרי לראש המנהלת, אך הוא מונה במקביל לתפקודו כראש הוועדה לאנרגיה אטומית. לאחר שזה פרש באוגוסט 2024, החל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, לכהן כממלא מקום ראש המנהלה בנוסף על תפקידו הקודם, בתפקיד בו המשך עד שמונה לשגריר, בפברואר 2025. כלומר, לאורך כל התקופה לא היה מנהל במשרה מלאה למנהלת תקומה, וביתר שאת מאז אוגוסט 2024, בו מונה שלי לממלא מקום, והמנהלה נשארה בלי מנהל קבוע כלל.
איך אפשר לתקצב, אם לא יודעים את מי?
סמוך לטבח, קבעה הממשלה כי חבל תקומה יוגדר בטווח של שבעה קילומטרים מהגדר הביטחונית סביב רצועת עזה, אך חודשיים מאוחר יותר, לאחר שהתבררו מימדיי הטבח, הוחלט לבחון מחדש הגדרה זו. לצורך זה, נקבע כי על הגורמים הרלוונטיים להשלים עבודת מטה ולהביאה לאישור ממשלה תוך 60 ימים. עד כה, עבודת המטרה לא הושלמה, ולא נקבעה הגדרה של גבולות החבל.
4+משמעות הדבר היא שעל אף שבאפריל 2024 אושרה התוכנית האסטרטגית בעניינו של חבל התקומה ונקבע תקציב השיקום בסכום כולל של 19 מיליארד דולר, קיימת מניעה משפטית במימון הפרויקטים. רק באוקטובר 2024, כחצי שנה לאחר הבנת המניעה המשפטית, הוחלט בממשלה כי גבולות החבל יוותרו כמו שהוגדרו באוקטובר 2023 מיד לאחר חקיקת חוק בעניין, שיסדיר את העניין המשפטי. נכון לפברואר 2025, כשנה וחצי לאחר הטבח, חוק זה עדיין לא נחקק.
חסרי בית, גם שנה וחצי אחרי
במהלך טבח שבעה באוקטובר, ישראלים רבים נשארו חסרי בית, ונאלצו לעבור למלונות, בתקווה שמדובר בפתרון זמני. עבור תושבי הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה, שביתם וקהילתם נחרבו כליל בטבח, הפתרון הזמני הפך לפתרון קבע. על פי דוח מבקר המדינה, רק עכשיו, בחודש פברואר 2025, מעבר תושבי הקיבוצים מהפתרונות הזמניים ליישובי הביניים שהוקמו עבורם עומד בפני סיום, וזאת על אף שמנהלת תקומה השקיעה בפרויקט שכונות הביניים כ-1.3 מיליארד שקלים. כתוצאה מכך, החליטו רבים מבני הקיבוצים לחזור לגור בבתיהם החרבים, על פני המשך המגורים בבתי מלון בהמתנה למגורים הזמניים.
4+חוסר יציבות בלתי נסבל
הילדים והקטינים שנאלצו להתמודד עם טבח שבעה באוקטובר, איבדו יותר מאשר את התמימות שלהם. לאחר הטבח, נעקרו הילדים משגרת חייהם, הכוללת את החיים הקהילתיים, את פרטיות בתיהם, ואת מערכת החינוך בה גדלו. על פי הדוח, העיכוב בלוחות הזמנים למעבר קהילות הקיבוצים ליישובי הביניים, לא אפשר לילדים לחזור למסגרת קבועה לאורך תקופה ארוכה. כך למשל, נאלצו הורים להסיע את ילדיהם למוסדות חינוך ממלונות ים המלח ועד לקיבוץ רביבים בכל יום, מרחק העומד על כמאה קילומטרים.
איפה ראש הממשלה?
ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה לאחר הגירוש מגוש קטיף ומצפן השומרון, המליצה שראש הממשלה יפקח באופן אישי על תוכניות השיקום, יקבע לוח זמנים קשיח ויקפיד על עמידה ביעדים, אולם, המלצה זו לא יושמה. במקום זאת, קבעה הממשלה כי מנהלת תקומה תדווח בכתב לוועדת השרים על פעילותה מדי חודש ככל שיידרש, אך בדצמבר בוטלה חובת הדיווח. נכון לעכשיו, המנהלת נדרשת לספק דוחות ביצוע חצי-שנתיים, באוקטובר ובאפריל, אך לפי הדוח, אלו לא מספיקים כדי לעקוב באופן יעיל אחרי עבודות השיקום.
4+מה עם תושבי אופקים?
העיר אופקים, שנפגעה גם היא בשבעה באוקטובר, לא נכללת בתוך הטווח של חבל תקומה כפי שנקבע, על כן, היא מתקשה לקבל מענה סוציאלי לתושביה אחרי הטבח. בעתירה שהגישה עיריית אופקים לבג"ץ במאי 2024, היא טענה כי עליה להיכלל במסגרת יישובי חבל התקומה, כדי שיחשבו זכאים לקבלת סיוע מהמנהלת. לאחר מכן, התקבלה בהחלטת ממשלה מאוקטובר 24, כי על אף הגדרת חבל התקומה בטווח של שבעה קילומטרים מהגדר, ראש הממשלה יביא בתוך 60 יום לאישור הממשלה אזורים נוספים שנפגעו ממתקפת הטרור בדרום, שלהם יינתן מענה בהתאם לצרכיהם. למרות זאת, עד לרגע זה, לא ניתן מענה לתושבי אופקים.
ליקויים נוספים
בקר המדינה קובע עוד כשלים רבים בפעולות השיקום של נפגעי הטבח, כמו למשל טיפול בתשתיות מדינה כדוגמת כבישים ונתיבי גישה, דחיית הטיפול במיגוניות לאורך הדרך בהן בוצעו מעשים מחרידים, ובמקרים רבים לא מאפשרות שימוש בהן, וכן התעלמות מהטיפול בנושא ההנצחה המתבקש לאחר האירועים הקשים. אך למרות כל אלה, ועל אף הסחבת הבירוקרטית, מתעקש המבקר להחמיא שוב ושוב ל-63 עובדי המנהלת, שלדבריו, פועלים מתוך תחושת שליחות אמיתית, ועושים ככל שביכולתם כדי לתת מענה לנפגעים.
