יאיר הורן, ששב בפעימה האחרונה משבי חמאס לאחר 498 ימים, פרסם היום (שישי) מאמר דעה בפוקס ניוז בו הוא פנה לנשיא טראמפ וביקש להשלים את העסקה שתשיב את כל החטופים, ביניהם גם את אחיו שעדיין נמצא משבי: "כל עוד בני ערובה נותרו בעזה, אף אחד מאיתנו אינו באמת חופשי".
"בזמן שגופי שוכב בבית החולים איכילוב בתל אביב, ליבי ונשמתי נותרו לכודים בעזה", כותב יאיר תוך כדי האמירה כי כל עוד אחיו איתן ושאר החטופים עדיין מוחזקים בשבי, "גם אני נותר חטוף. את מעט הכוח שנותר לי אני מקדיש כולו למאבק להחזרתם לפני שיהיה מאוחר מדי".
3+במאמר מתייחס יאיר למשפחת ביבס ולעודד ליפשיץ החללים שהוחזרו אתמול לישראל ומביע חשש כי גורל אחיו יסתיים כשלהם: "באיזה עולם אנחנו חיים שבו מחבלים רוצחים תינוק חף מפשע, את אחיו הקטן, את אמם ואת סבם הקשיש? בעוד המשפחות קוברות את יקיריהן, מחשבה אחת מייסרת אותי: האם אחי איתן יהיה הבא בתור? האם עוד משפחות יקבלו את יקיריהן בארונות קבורה?"
לאחר מכן יאיר חושף את סיפור החטיפה שלו בשבעה באוקטובר. הוא משתף כי באותה שבת אחיו הצעיר איתן הגיע לבלות את סוף השבוע יחד איתו בקיבוץ ניר עוז: "אף אחד מאיתנו לא יכול היה לדמיין את הזוועה שתתרחש – יום שבו הקהילה הקטנה שלנו תיחרב, כאשר רבע מהתושבים נרצחו או נחטפו על ידי מחבלי חמאס".
3+"הם לקחו אותי על אופנוע, תוך שהם מפעילים נגדי אלימות קשה כל כך עד שנשארתי מדמם ופצוע. במשך חודש שלם לא ידעתי אם איתן חי או מת. כשסוף-סוף איחדו אותנו, נשארנו יחד עד יום שחרורי – רגע שקורע את ליבי בכל שנייה ושנייה מאז".
יאיר מספר גם על תנאי השבי הקשים: "העינויים הפיזיים היו בלתי נסבלים, אבל העינויים הנפשיים כמעט שברו אותנו – הפחד המתמיד שכל נשימה תהיה האחרונה, שכל מילה או תנועה עלולים לעורר את זעמם של השובים שלנו. הורעבנו, נחקרנו, עברנו התעללות. שרדתי רק על ידי התמקדות ביום נוסף של הישרדות, ואז עוד יום".
3+איתן, אחיו של יאיר אינו כלול בשלב הנוכחי של השחרורים והוא חולה קשה במחלה שמחייבת תרופות שהוא אינו מקבל: "יש לו זיהומים קשים וחום מסוכן", כותב יאיר ומציין כי כל שעה שחולפת מסכנת את חייהם עוד יותר.
לבסוף, פונה יאיר לנשיא טראמפ ומודה לו על מאמצו להחזירו מהשבי האכזרי לצד הדרישה להחזיר את כל מי שעדיין בשבי: "ההיסטוריה תזכור אותך כמנהיג שנקט פעולה החלטית ברגעים הגורליים, כמישהו ששמר על הערך המקודש של חיי אדם. כל מה שאעשה מעתה יהיה תוצאה ישירה של מאמציך. אך נותרה עוד עבודה דחופה. אני מתחנן בפניך להשתמש שוב בהשפעתך כדי להחזיר את מי שנותר מאחור. אנו זקוקים לעזרתך עכשיו יותר מתמיד".
3+יאיר כותב כי הבטיח לאלו שנשארו בשבי כי יעשה כל שביכולתו כדי לשחררם: "העולם חייב להבין – אנשים מתים ברגעים אלו במנהרות. אחי גוסס ברגעים אלו במנהרות. אנחנו זקוקים לפעולה היום, לא מחר. השיבו את מי שעוד חי לפני שיהיה מאוחר מדי. השיבו את אלו שכבר אינם, כדי שלפחות משפחותיהם יוכלו להתאבל ולהיפרד כראוי".
הוא מסיים את המאמר בפנייה לאחיו איתן: "תחזיק מעמד. כמו שאתה נתת לי כוח בימים האפלים ביותר שלנו, אני לא אנוח עד שתחזור הביתה – אתה וכל שאר החטופים. כל עוד בני ערובה נותרו בעזה, אף אחד מאיתנו אינו באמת חופשי".
