סוף עצוב: גופתו של עודד ליפשיץ הי"ד זוהתה לפני זמן קצר במכון המרכז הלאומי לרפואה משפטית – אבו כביר. משפחתו מסרה כי הם כ"כ קיווי שזה יגמר אחרת. עוד שלושה חטופים חללים עדיין לא זוהו.
"קיבלנו בצער כבד את הבשורה הרשמית והמרה על זיהוי גופתו של עודד אהובנו.
503 ימים מייסרים של חוסר ודאות הגיעו לסיומם. כ׳׳כ קיווינו והתפללנו שהסוף שלנו יהיה אחר", נמסר מטעם המשפחה, "כעת נוכל להתאבל על הבעל, האבא, הסבא והרב סבא שחסר לנו מאז ה07.10. השיקום המשפחתי שלנו יתחיל עכשיו ולא יסתיים עד השבתו של החטוף האחרון".

| צילום: ללא
ליפשיץ, בן 85 תושב קיבוץ ניר עוז, נחטף מביתו ב-7 באוקטובר יחד עם רעייתו יוכבד, היה מדמויות המפתח בתולדות הקיבוץ ובהגנה על יישובי עוטף עזה.
בשנת 1957, כחבר צעיר בתנועת השומר הצעיר, הצטרף ליפשיץ לגרעין המייסדים של קיבוץ ניר עוז. מאז ועד יומו האחרון, במשך 66 שנים, הקיבוץ שימש עבורו בית. במהלך שנותיו בניר עוז שירת כלוחם בארבע מלחמות, תוך שהוא משלב את ההגנה על ביתו עם פעילות ציבורית ענפה.


משפחתו של עודד ליפשיץ: "עד שלא נקבל ודאות – המסע לא יסתיים"
"עודד היה איש של סתירות מופלאות", מספר חבר קיבוץ שהכיר אותו שנים רבות. "מצד אחד לוחם מנוסה שהגן על הקיבוץ במלחמות ישראל, ומצד שני פעיל בלתי נלאה למען השלום וזכויות אדם". ליפשיץ היה מוכר גם כאיש תקשורת ודעה, כשהגיש תכניות ב"שעה קלה על כלכלה" בגלי צה"ל ופרסם טורי דעה בעיתון "הארץ".
המידע האחרון על מצבו התקבל כ-20 ימים לאחר חטיפתו, כשדווח כי הוא מקבל טיפול רפואי בבית חולים בעזה בשל פציעתו. רעייתו יוכבד, שהוחזקה בנפרד ממנו, שוחררה כעבור 17 ימים. בדיון בבית הנשיא בדצמבר האחרון סיפרה כי ניצלה בזכות מחלה מדבקת שגרמה לשוביה להחזירה. "אם הייתי חוזרת אחרי 50 ימים הייתי חוזרת בארון", העידה.


"שאלתי את סינוואר: איך הוא לא מתבייש לעשות את זה? הוא שתק"
עודד ליפשיץ הותיר אחריו משפחה מסועפת: את רעייתו יוכבד, ארבעה ילדים, עשרה נכדים ונינה אחת. מורשתו בניר עוז, כמייסד, כלוחם וכאיש של שלום, תמשיך ללוות את הקיבוץ עוד שנים רבות.
