בעוד חיילי צה"ל ממשיכים בלחימה בעזה והחטופים מוחזקים בידי חמאס, בג"ץ צפוי לדון בקרוב בעתירה הדורשת לאפשר לצלב האדום להיכנס ולבקר את הנוח'בות – אסירי חמאס הכלואים בישראל. עורכת הדין יסכה בינה, ראש התנועה למשילות ודמוקרטיה שהתראיינה הערב (רביעי) בתכנית ריקלין ושות', מתחה ביקורת חריפה על מעורבות בג"ץ בהחלטות ביטחוניות רגישות, שלדבריה "מחלישות את עמדת המדינה ופוגעות בלוחמיה".
בינה התייחסה במהלך הראיון גם לפתיחת מעבר כרם שלום להעברת סיוע הומניטרי, זאת למרות איום ממשי על חיי החיילים. "רק בדיון הלפני אחרון שבו היינו בבג"ץ, תוך כדי הדיון, נורו פצמ"רים שכתוצאה מהם נהרגו חיילים באזור כרם שלום – ובכל זאת, בג"ץ ממשיך להורות על פתיחת המעבר, ללא התחשבות בסיכון הביטחוני", אמרה.
1+לדבריה, בג"ץ חורג מתפקידו ופועל כגורם מכריע בניהול המדיניות הביטחונית של ישראל: "הוא פותח מפות, שואל קצינים שאלות, מביא אותם עם הבוץ בנעליים לדיונים – בפועל, הוא מנהל את המלחמה מתוך אולם בית המשפט העליון".
דיון בבג"ץ: האם לאפשר לצלב האדום לבקר את הנוח'בות?
ב-2 במרץ צפוי להתקיים דיון בבג"ץ בעניין הכנסת הצלב האדום לנוח'בות, כאשר השופטים יצחק עמית, נועם סולברג ודפנה ברק-ארז ידונו בעתירה שהוגשה בנושא. "מדינת ישראל צריכה כעת לעמוד בפני בג"ץ ולהסביר למה היא מסרבת לאפשר ביקורים של הצלב האדום אצל מחבלי חמאס, בשעה שהחטופים שלנו נמקים במנהרות", אמרה בינה.
1+במהלך הדיון הזכירה בינה מקרה דומה שהתרחש בשנת 2001, כאשר מדינת ישראל החזיקה את מוסטפא דיראני ועבד אל-כרים עובייד כקלף מיקוח במטרה להביא לשחרורו של רון ארד. באותה תקופה, בג"ץ, בראשות הנשיא דאז אהרון ברק, הכריע כי יש לאפשר לצלב האדום לבקר את העצירים, למרות התנגדות המדינה. "ברק אמר אז שההחלטה התקבלה מתוך 'איזון בין השיקול הביטחוני לבין השיקול ההומניטרי', אבל בפועל היא החלישה את יכולת המיקוח של ישראל", ציינה בינה.
"גם אם העתירה תידחה – הנזק כבר נעשה"
לדברי בינה, עצם העובדה שבג"ץ מקבל עתירות מסוג זה פוגעת בביטחון ישראל. "גם אם בסופו של דבר בג"ץ יחליט לדחות את העתירה, עצם זה שהוא מאפשר לדיונים האלה להתקיים, שהוא מתערב פעם אחר פעם בהחלטות ביטחוניות, זה מה שיוצר את ההשפעה האמיתית", אמרה.
היא הדגישה כי מדובר בתופעה מסוכנת, שבה מערכת המשפט לוקחת תפקיד מרכזי בעיצוב המדיניות הביטחונית של המדינה: "זה מחליש את ישראל, מחזק את אויביה ומציב סימני שאלה על ההתערבות של בג"ץ בנושאים אסטרטגיים מהמעלה הראשונה".
