במשך חודשים אני טוען כי הפרקליטות הצבאית תאלץ לרדת מסעיף האונס בכתב האישום נגד חיילי כוח 100: הינה הגיע היום.
שבעה חודשים לקח להם להודות בטעות בדרך הדלפת הסרטון, שהאשים את חיילנו באונס ועלילת דם, ששירתה את גדולי שונאנו מסביב לגלובוס אולי יותר מכל אירוע אחר במלחמה הזו ומה יש לנו? חיפוש אלים נגד מחבל חמאס סורר שתקף את החיילים, הלהיט אחרים ואף פצע את מפקד הצוות.
2+כתב האישום מייחס לחיילים עבירות של חבלה והתעללות אבל בואו נלך שניה לפסקה המתארת את "מעשה הסדום" הדמיוני: "הנאשמים בעטו בעצור, דרכו עליו, עמדו על גופו. הכו ודחפו אותו בכל גופו לרבות באמצעות אלה, גררו את גופו על הרצפה והפעילו כלפיו אקדח טייזר לרבות בראשו". עד כאן ניתן לסכם חיפושים גופניים רבים נגד מחבלים מסוכנים במתקן הזה ואחרים.
ועכשיו לחלק המעניין: "אחד הנאשמים דקר את העצור בעכוזו בחפץ חד אשר חדר סמוך לפי הטבעת של העצור וגרם לו לקרע בדופן הרקטום שלו". שום אונס שום מעשה סדום. והדברים מתכתבים היטב עם הדוחות הרפואיים ששללו מעשה כזה חודשים אחורה אך הפרקליטות הצבאית סירבה להודות בטעות.
2+אני לרגע לא מצדיק דקירה של עצורים ביטחוניים, גם סוררים ובעיתיים, בעכוז או בכל מקום אחר אבל בין זה לבין אונס עובר ים, סליחה אוקיינוס גדול.
מי יתן את הדין על הנזק המטורף שנעשה למדינה על ידי מי שהדליף סרטון ערוך ומגמתי והיום אנחנו יודעים שגם לא נכון – שמאשים את חיילנו באונס? זאת כשכבר ידוע כבר שהחשד לאונס הוא בדיה, בזמן שרק למצ"ח או לפרקליטות הצבאית הייתה גישה לחומרי החקירה?
יש לחקור זאת לא פחות מלשמור על טוהר המידות של חיילנו.
