זה היה אמור להיות סוף שבוע רגוע באתונה, אך עבור קבוצת ישראלים שהגיעה לנפוש בעיר, החוויה הסתיימה בפחד, טראומה ופציעות. בראיון ראשון מאז שחזרו לארץ, לבנת פימט ורועי בלילתי הגיעו הערב (שלישי) לפטריוטים ושיחזרו את רגעי התקיפה האלימה שחוו ביוון.
"היינו קבוצה של שישה חברים", מספרת לבנת. "סיימנו ארוחת ערב, דיברנו בינינו על כמה כיף היה, ואז שמעו אותנו שני גברים זרים. הם ניגשו ושאלו מאיפה אנחנו. ראינו שאחד מהם עונד שרשרת עם מפת ישראל שעליה רשום 'פלסטין'. כדי להימנע מעימות, אמרנו שאנחנו מאיטליה והמשכנו ללכת, אבל הם התחילו לעקוב אחרינו".
צפו בריאיון המלא
"ממש הרגשנו את המבטים שלהם", מוסיף רועי. "הלכנו ישר – הם הלכו ישר. פנינו ימינה – הם פנו ימינה. זה היה מטריד. כשהגענו לאזור פחות מאוכלס, הם התקרבו ושאלו אותנו שוב: 'אתם באמת מאיטליה?'. ואז אחד מהם הבחין בשרשרת שלי עם מפת ישראל".
"הוא התחיל לצעוק 'פרי פלסטין! אללה הוא אכבר!' – ואז תקף"
רועי מתאר את הרגע שבו הכול הפך לאלים: "ברגע שהוא ראה את השרשרת, הוא התחיל לצעוק עלינו, ואז פשוט קרע לי אותה מהצוואר. תוך שנייה הוא התחיל להכות אותי באגרופים. הייתי בהלם. ברוך השם אני בחור גדול, אז ניסיתי להתגונן, אבל לא באמת הבנתי מה קורה".
המצב הידרדר במהירות, ולפתע אחד התוקפים שלף סכין ודקר את יוסי, אחד מחברי הקבוצה.
"צעקתי 'הורגים את בעלי! רוצחים אותו!'", משחזרת לבנת. "זה קרה כל כך מהר. הוא שלף את הסכין ורץ לעבר יוסי, דקר אותו בראש ואז נסוג לאחור. אנשים מסביב פשוט ברחו, אפילו רכב שעבר ליד נסע מהר יותר במקום לעצור ולעזור".
"אם זה היה בגב, לא היינו פה היום"
למזלם של הנתקפים, ישראלים נוספים ששמעו את הצעקות הגיעו למקום, מה שגרם לתוקפים לברוח. "היו הרבה ישראלים באזור, הם שמעו אותנו וחשו לעזרה. ככה הצלחנו להרחיק את המחבלים. אחד מהם ברח לחלוטין, השני נעצר על ידי המשטרה", מספרת לבנת.
אך למרות המעצר, הקבוצה נותרה בטראומה, ולא קיבלה לדבריהם כל סיוע מהשגרירות הישראלית. "היינו בתחנת המשטרה עד 07:30 בבוקר אחרי הלילה הקשה הזה, ואף אחד מהשגרירות לא דיבר איתנו. אני רואה דיווחים בתקשורת שכביכול מטפלים בנו, אבל זה פשוט לא נכון. היינו שם לבד", טוען רועי.
"אנחנו לא יוצאים מהבית מאז שחזרנו"
מאז התקיפה, הקבוצה נאבקת לעכל את מה שקרה. "בעלי סובל מכאבי ראש קשים, אני עצמי בקושי מתפקדת", אומרת לבנת. "אנחנו לא יוצאים מהבית, לא הולכים לעבודה. הכול חוזר לנו בראש, במיוחד הידיעה שהיינו יכולים לא לחזור בכלל".
כשנשאלו אם הם שוקלים לחזור לטייל בחו"ל בקרוב, השיבו בבירור: "אנחנו מפחדים. חשבנו שזה לא יכול לקרות לנו, והנה זה קרה. זה יכול לקרות לכל אחד".
