בפיקוד הצפון התייחסו היום (שני) לתחקירים של אירועי המלחמה, היכן טעה הפיקוד – ומה הלקחים שלו מהמלחמה.
"ראשית אף עשינו תחקירים ולמידה שקשורים גם בתפיסת ההגנה וגם באופי הפעולה לפני השבעה באוקטובר וגם תוך כדי. יש הרבה מאוד אבל אין זמן ויכולת לעבור כרגע בזמן זה על הכל. תרחיש הייחוס פה היה התקפה רחבה של רדואן ואל מול זה בנינו את יכולות ההתרעה והסימנים המעידים. תחקרנו ולמדנו במשותף ולמידה הדדית עם פד"ם".
עוד נשאלו בפיקוד על התחושה שהצפון היה מופקר. "היה איום גדול מאוד של חיזבאללה שמאיים על יישובי הצפון ומדינת ישראל, החלטה של לצאת או לצאת לתקוף אותו" נאמר.
בפיקוד נשאלו היכן היה הצבא והפיקוד במשך כל השנים האחרונות, שבהן לא פעל בנושא. "ההחלטה לצאת לפעול ולהוציא את היכולות האלה זה דבר שלא הוחלט עליו במשך 17 שנים, וזה צריך להיות מתוחקר. חלק במרחב המדיני וחלק צבאי וצריך לדבר על זה בזמן אחר".
עוד נשאלו: "בעצם בסופו של דבר אומרים לנו שאתם מקימים מחדש את רצועת הביטחון. הפריסה מהים ועד להר של מוצבים, השאלה היא האם יש הסכמה של ממשלת לבנון ואיך אתם הולכים להגיב אם יאתגרו אתכם, אם זה בירי לכיוון שטח ישראל".
"אנחנו בפעולה בכל הניהול של ההסכם, איך נוצרים ואיך נשארים. מתואמים מאוד עם האמריקאים, נכתב שמי שיקבע את קצב הפינוי הוא מנגנון התיאום. לגבי האופן שבו אנחנו נערכים בהגנה, ראשית אנחנו כל הזמן תוקפים ובוודאי שנחפש כל הזמן את האיומים, ההנחה שלנו היא שהמקום הזה יכול למשוך גורמים לניסיונות דוגמא כנגד כוחותינו. ואת זה מחפש כל הזמן.
"בהקשרי התגובה אנחנו מחזיקים תוכניות להתקפה, יש לנו הרבה מאוד מרכיבים שאותם אנחנו יכולים לתקוף, הרבה מאוד זה אמירה מוגזמת. אני אומר חוץ מזה שכל הזמן פועלים כמו היום, כנגד חיזבאללה וגם כנגד אחרים".
שאלה: "יהיה אזור שבו אתם לא תאפשרו כניסה של אף תושב לבנוני? שלא נראה תמונות שלהם על הגדר? שלא יגיעו?".
תשובה: "כן יש מרחב שהוא צמוד לגדר שלא ניתן להם להתקרב שזה גם הגדרנו. מצד שני אנחנו נראה דגלים במרחבים של הכפרים הקרובים, לא ניתן להם להתקרב".
