accessibility-icon
share-icon
התמונה נוצרה על ידי כלי בינה מלאכותית
התמונה נוצרה על ידי כלי בינה מלאכותית

טראומה לאומית, לצד התרגשות, אושר ודמעות | 500 ימים למלחמה

יצחק אבוחצירא

יצחק אבוחצירא

יט שבט ה'תשפה (17.02.25)

28

9

like

2

dislike

500 ימים חלפו מאז המתקפה של חמאס, שבהם החברה הישראלית חוותה ימים של כאב, חוסר ודאות ותקווה • חזרתם של החטופים מאחדת את העם ומביאה תחושת ניצחון, לצד הרצון לראות את חמאס מובס ושבויים נוספים חוזרים • התקווה: במספר העגול הבא, ואפילו הרבה לפניו, כלל החטופים כבר יחזרו לביתם


500 ימים חלפו מאז חמאס פתח במתקפה חסרת תקדים נגד תושבי מדינת ישראל, והביא להרג של כ-1,200 בני אדם, ולחטיפה של 251. מאז, חלפו כמעט 17 חודשים ומרבית החטופים שבו הביתה, למרבה הצער חלקם כבר לא היו בין החיים.

מה לא עברנו מאז? סדר היום של החברה הישראלית כולה השתנה לחלוטין. מהתעסקות בלתי פוסקת ברפורמה המשפטית, עברנו לימים ארוכים של הלם מוחלט, של כאב, דיכאון ובעיקר הרבה חוסר ודאות. במשך חודשים ארוכים החברה הישראלית ניסתה לעשות מאמצים לאחות את הקרעים, אך בחלוף הימים התברר לה שאפילו אסון לאומי בסדר גודל של השבעה באוקטובר לא הצליח להביא לאחדות המיוחלת.

maximize-image
images-count5+
תמונה מחזרתו ביום שבת של אלכס טרופנוב | צילום: דובר צה"ל

ועדיין, המראות בשבועות האחרונים מצליחים מדי שבת לגרום לכולם כמה רגעים של אושר, של אחדות, רגעים של אסקפיזם טהור – שבמהלכם עם ישראל כולו מאוחד ומרוגש סביב חזרתם של החטופים. אלו מראות שמעניקות לנו, העם היהודי, זה שבניגוד לאויביו מקדש את החיים, תחושת ניצחון. הבנה שבסוף, האור גובר על החושך – וכל חטוף וחטופה שחוזרים הביתה הם נקודה של אור שמאירה את החושך הטרוריסטי-אסלאמיסטי.

maximize-image
images-count5+
בנימין נתניהו, על רקע סמל החטופים | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

אפילו מתנגדי העסקה הבולטים ביותר, חלקם כאן בערוץ הזה, שמחים וגאים בחזרתם של החטופים. ההתלהבות מחזרתם מעידה יותר מכל כי בסופו של דבר, למרות הדעות החלוקות – המטרה המשותפת של כולנו היא לראות את אחינו ואחיותינו הנמצאים בצרה ובשביה, חוזרים הביתה אל חיק משפחותיהם.

maximize-image
images-count5+
מיצג "הזמן הולך ואוזל", רפרנס לפסלון שהעניק חמאס לעינב צנגאוקר | צילום: פלאש 90

גם אם יש כאלו המאמינים בדרכים שונות להשבתם הביתה – אין זה אומר שהם לא שמחים בשמחת השבים כשהם עוברים את התהליך המסורבל והמצער בתוך הרצועה, ולאחר מכן עוברים אחר כבוד לידיהם הבטוחות של כוחותינו – ומיד לאחר מכן לזרועותיהם הפתוחות לרווחה של בני משפחותיהם.

maximize-image
images-count5+
תמונות החטופים ששבו הביתה | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

בעזה נשארו נכון לכתיבת שורות אלה 73 חטופים, חלקם כבר לא בין החיים. אין ספק שצריך לעשות הכל, לא כקלישאה, כדי להשיבם הביתה, ובמקביל לוודא שעם הנצח לא יעמוד יותר בפני כל דבר שעלול להזכיר את השואה, בכל היקף שהוא.

maximize-image
images-count5+
אמו של מתן צנגאוקר, עינב | צילום: פלאש 90

למרות הדעות השליליות והביקורתיות של חלק נרחב בעם נגד המחאות להשבת החטופים, אין ספק שלפחות המשפחות שמנהלות את המאבק הזה בגבורה – רק רוצות לראות את יקיריהן חוזרים הביתה. אין ספק כי אין להם כל כוונה רעה, ואין בכוונתם לייקר את המחיר של בניהם ובנותיהם בעיני חמאס.

maximize-image
images-count5+
עצרת אחדות למען שחרור החטופים, 2024 | צילום: פלאש 90

באותה המידה, אין ספק כי אלו הסבורים שהמחאות עשויות לפגוע במאמצים להשבת החטופים, מדברים גם הם מעמקי ליבם ומתוך אמונה שהדרך להשיבם עשויה הייתה להיות פשוטה יותר בלי הלחץ האטומי (והמובן לגמרי) של המשפחות. כך או כך, כולנו תקווה שבמספר העגול הבא – ואפילו הרבה לפניו, נזכה לראות את כל חטופינו שבים הביתה ואת ארגון הטרור הרצחני חמאס מכופף על ברכיו, כנוע ומרוסק לחלוטין, עד סוף כל הדורות.

עקבו אחרינו גם ב-Google News