מבקר המדינה מפרסם היום (שלישי) דוח חריף שמצביע על קריסת מערך בריאות הנפש לאחר טבח השבעה באוקטובר. בדוח נטען כי משרד הבריאות לא נערך לתרחישים אליהם היה צריך להיערך ובהתאם לכך לא סיפק את השירותים הנדרשים ממנו.
בדוח נכתב כי "אף שמשרד הבריאות אחראי לאספקת שירותי בריאות הנפש באמצעות קופות החולים ומרכזי החוסן, בשבוע הראשון שלאחר פינוי האוכלוסייה לבתי המלון הוא עדיין לא היה ערוך למתן שירותים לאוכלוסייה המפונה, ובפועל נתנו אותם מתנדבים. משרד הבריאות לא ניהל מאגרי מתנדבים כחלק מהיערכותו לעיתות חירום וגם לא הנחה את קופות החולים ואת מרכזי החוסן לנהל מאגרים כאלה.
"אשר למתנדבים הרבים שהגיעו לבתי המלון במהלך השבועות הראשונים, נמצא כי למשרד הבריאות לא היה מידע על זהותם, הכשרתם והרקע המקצועי שלהם; המשרד גם לא פיקח על פעילותם המקצועית ולא ניהל רישום שלהם, של המטופלים, של מועדי הטיפול ומהותו ושל מידע בדבר הצורך בהמשך טיפול.
"כתוצאה מכך לא ניתן להבטיח שהמטפלים המתנדבים הם אנשי מקצוע מתאימים ומוסמכים ושהם טיפלו בנפגעי הטראומה שפגשו באופן מקצועי ומתאים לצורכיהם. משרד הבריאות והמטפלים בקופות החולים ובמרכזי החוסן לא תמיד קיבלו מהמטפלים המתנדבים את מלוא המידע על מצב המטופלים ועל הטיפול שקיבלו, ולכן גם לא ניתן היה לשמר את הרצף הטיפולי בהם".
עוד נכתב כי "בין 16.10.23 ל-10.11.23 הטיל משרד בריאות על בתי החולים הפסיכיאטריים את האחריות למתן סיוע נפשי למפונים על בסיס מקבצים גאוגרפיים של בתי מלון. ברוב המקרים למטפלים שטיפלו במפונים בבתי המלון מטעם בתי החולים הפסיכיאטריים לא הייתה גישה לתיקים הרפואיים של המפונים שבהם טיפלו, השמורים במערכות המידע של קופות החולים.
"לפיכך לא היה להם מידע מוסמך ושלם על עברם הנפשי והטיפולי, המאפשר שמירה על הרצף הטיפולי בהם, ובכלל זה מידע אבחוני על היסטוריה רפואית של פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה ומידע על התרופות שנטלו. בשל החשיבות של מידע זה לאבחון המצב הנפשי ולטיפול בו, עולה החשש כי היעדר הגישה לתיקים הרפואיים של המטופלים מקשה על היכולת להבטיח את איכות הטיפול הנפשי שבתי החולים הפסיכיאטריים הגישו למפונים בתקופה זו".
באשר לניצולי מסיבת הנובה נכתב כי "נוכח החשיפה של משתתפי המסיבות לאירועים טראומטיים קיצוניים, הכיר משרד הבריאות בצורך לתת לנפגעים מענה רגשי לשם מניעת התפתחות פוסט-טראומה. על פי נוהל חרדה ייחודי למלחמה שגיבשו משרד הבריאות ובט"ל ב-2023, נפגעי המסיבות זכאים לסדרה של 12-36 טיפולים נפשיים לטיפול בתגובת דחק וחרדה.
"נוסף על כך הם זכאים לטיפול נפשי באמצעות קופות החולים, וזאת בהתאם לסל השירותים הקבוע בחוק ביטוח בריאות. עלה כי משרד הבריאות וקופות החולים לא פנו באופן יזום לחמישית מהניצולים לפחות ולא יצרו עימם קשר לצורך מתן סיוע נפשי; הם לא איתרו ניצולים אלה ואינם יודעים מה מצבם.
"בחצי השנה שלאחר שבעה באוקטובר יותר ממחצית מניצולי המסיבות לא קיבלו טיפול נפשי במרכזי החוסן או בקופות החולים. בקבוצת המיקוד שקיים צוות הביקורת עם ניצולי מסיבת "נובה" במרץ 2024 ציין אחד הניצולים: "מהיום הראשון אף אחד לא פנה אלי חוץ מלהב 443 (משטרת ישראל)… אף פעם, חודשיים הייתי לגמרי לבד, לא דיברתי עם אף אחד".
כמו כן, רק כרבע (24%) מניצולי המסיבות קיבלו טיפול והשלימו אותו במרכז החוסן ובקופות החולים שנבדקו. 98% מניצולי המסיבות לא סיימו את המספר המרבי של פגישות הטיפול המוקצות ב"נוהל טיפול בנפגעי חרדה" משנת 2015 של המוסד לביטוח לאומי – 36 פגישות. עולה החשש כי הדבר עלול להקשות עוד יותר על ניצולי המסיבות להשתקם מהטראומה הקשה שחוו ולחזור לתפקוד".
