המשבר הפוליטי בממשלת ישראל הולך ומתרקם, עם תוצאות מרחיקות לכת שיכולות לשנות את פני השלטון. שמו של רונן בר ראש השב"כ, הוזכר רבות בהקשר של כישלונות בעבודתו במשא ומתן ויחד עם ניצן אלון ניתן לומר כי הם גרמו לנזקים רבים בהקשר של שחרור החטופים. אתמול נשמעו חילופי דברים קשים בין נתניהו לבר וההערכות הן כי הוא עומד בפני פיטורים קרובים.
ראש השב"כ רונן בר לא מתפטר מתפקידו ומעוניין לקבוע בעצמו את זהותו של ראש השב"כ הבא. זאת על אף הכישלונות הברורים שלו במשא ומתן, במלחמה ואף בשבעה באוקטובר. פעם היו אומרים בישראל שיש לנו צבא של מדינה, היום ניתן להגיד כי יש לנו מדינה של הצבא. בר התבלבל, השב"כ כפוף לרה"מ ולא להפך. אם הייתה לו טיפת אינטגריטי הוא היה מתפטר.
אולם, לא רק בתחום הביטחוני מתרקמים שינויי כוח. הבעיה המרכזית כעת היא בקשרי מערכת המשפט עם הממשלה, ובפרט בתפקוד של היועצת המשפטית לממשלה. במהלך ישיבת הממשלה שהתקיימה אתמול, עלו קריאות חזקות להדיח את היועצת המשפטית, כאשר שרי הממשלה דרשו לשים קץ לתפקידה, כולל שרי הליכוד כמו גדעון סער. אם לא יבוצע מהלך זה בזמן הקרוב, ישנן טענות כי הממשלה כולה עלולה להיכנס למשבר גדול.
הדרישה להדחתה של היועצת המשפטית לממשלה נשמעה גם מצד גורמים בכירים בליכוד, בטענה שהיא לא מתפקדת כראוי. יש המאמינים כי אם לא יתחילו בצעד זה, יתחיל סוף העידן של התפקוד היעיל בממשלה, דבר שיכול להוביל לסערות פוליטיות גדולות.
הקרב המשפטי הזה מצטרף למאבק הצבאי המתמשך בעזה, כשיש המאמינים כי שינויים במערכת הביטחונית, כמו פיטוריו של רונן בר, יכולים להביא לשיפור משמעותי במאמצים לשחרור החטופים ולפעולות צבאיות נוספות.
בסופו של דבר, ייתכן שהקרב על עתיד היועצת המשפטית לממשלה יהיה קריטי יותר מכל מאבק פוליטי אחר, שכן הוא יכול להכתיב את כיוון המדיניות בשלב הקרוב ולהשפיע על עמדות הממשלה בעניין החטופים וההמשך במלחמה. כל זאת על רקע תחושת תסכול ודרישה לשינויים עמוקים במערכת השלטונית.
** נערך על סמך דבריו של הפרשן הפוליטי יעקב ברדוגו בתוכנית "ישראל הבוקר", חדשות 14
