ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יוסף טייב קיימה היום (שלישי) דיון ראשון בהצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלשתינית, כחלק מהכנתה לקריאה ראשונה. את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת עמית הלוי ואביחי בוארון ואליה הצטרפו חברי כנסת נוספים.
בשנים האחרונות, ישנה עלייה בהיקף אזרחי ותושבי ישראל שרוכשים השכלה במוסדות אקדמיים ברשות הפלשתינית ובהיקף בוגרי מוסדות אלו שמשתלבים במערכת החינוך בישראל. בהצעת החוק כתבו היוזמים, כי הלימודים במוסדות אלה כוללים, במקרים רבים, תכנים אנטישמיים ואינדוקטרינציה שתכליתה שלילת קיומה של מדינת ישראל והסתה חמורה נגדה.
2+"לא ראוי כי מקומם של מי שבחרו ללמוד תכנים אלה יהיה במערכות השירות הציבורי של מדינת ישראל, ובוודאי שאין לאפשר להם לחשוף ילדים חסרי ישע לתכנים הנלמדים במוסדות הרשות הפלשתינית שמסיתים כנגד מדינת ישראל ומחנכים לדרכי טרור". לאור זאת, מבקשים המציעים לתקן את החוק ולהסמיך את מנכ"ל משרד החינוך לסרב לתת אישור להעסקת עובד חינוך לאדם בעל תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלשתינית.
אסף וינינגר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג נתונים לפיהם בעשור האחרון, בין השנים 2010-2023 נכנסו 30,339 מורים להוראה בחינוך הערבי, כאשר 11% מהם בעלי תואר אקדמי מהרשות הפלשתינית ומדובר במגמת עלייה. מתוך אותם 3447 מורים, 62% מלמדים במזרח ירושלים, 29% מהם מלמדים בחינוך הבדואי בנגב ו-9% במחוזות אחרים.
הרשות הפלשתינית מקדמת ספר אודות מחבלת שרצחה 21 ישראלים
אם מסתכלים על כלל עובדי ההוראה במזרח ירושלים, כולל בגני הילדים, כ- 58% מתוכם הם בוגרי אוניברסיטאות מהרשות הפלשתינית, 39% בוגרי תעודת הוראה אקדמית מישראל, 3% בוגרי אוניברסיטאות מחו"ל. לפי משרד החינוך מי שיש לו תעודת הוראה מהרש"פ נדרשים לעשות הרחבת הסמכה על-פי מקצוע ההוראה ולימודי עברית, והם צריכים להשלים את ההרחבה הזו עד שלוש שנים לאחר השיבוץ שלהם.
יוסי מימון מהמטה לביטחון לאומי הציג את עמדתם: "החשש היה שיישארו תלמידים ברחובות בגלל מחסור במורים. לאחר שהתברר שהחוק לא יחול רטרואקטיבית ולאחר שמשרד החינוך אמר שיש להם מאגר מורים, אנחנו לא רואים בעיה ביטחונית בחוק הזה".
ח"כ עמית הלוי, הסביר את הצעת החוק: "הרשות הפלשתינית מחנכת ומממנת טרור ומתקצבת במשכורת לכל החיים כל מי שרוצח יהודים." ח"כ אביחי בוארון , מיוזמי הצעת החוק: "האווירה בקמפוסים הפלשתינים היא אנטי ישראלית, ואותם מורים שהוכשרו בה מחנכים את התלמידים במזרח ירושלים. אנחנו שמים לזה סוף".
2+יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב: "תכלית החוק הוא תמריץ לדחוף את המגזר ללכת ללמוד במוסדות ישראליים במקום ללמוד במקום ששולל את קיומה של מדינת ישראל".
ח"כ יוסף עטאונה כינה את הצעת החוק גזענית ואמר: "אין קשר בין מניעת טרור לבין הצעת החוק שאנחנו דנים בה. החקיקה הזאת פוגעת בחוקי יסוד ובחופש העיסוק." ח"כ עטאונה הציע פתרון משלו: "לא צריך את החוק – לך להיפגש עם ראש עיירת רהט ושר החינוך ותפתחו שם מכללה עבור המעונינים שלא יצטרכו ללכת ללמוד ברש"פ".
השופט בדימוס אברהם יעקב התנגד להצעת החוק: "זוהי פגיעה באופי הדמוקרטי של המדינה. התייחסות צריכה להיות לאדם באופן אינדיווידואלי ולא עפ"י מוצאו והמקום בו למד. אם נתחיל לפסול עפ"י מקום רכישת ההשכלה –אין לזה סוף. זה יהפוך למדרון חלקלק".
נציגת משרד המשפטים הודיעה כי הם טרם גיבשו עמדה על הצעת החוק.
