שחרור שלושת החטופים הישראלים – ירדן ביבס, קית' סיגל ועופר קלדרון – זכה לסיקור רחב בכלי התקשורת בעולם, אך הפעם נדחק מהכותרות הראשיות. התקשורת הבינלאומית התמקדה בעיקר בכאב שנלווה לשחרורו של ביבס ללא אשתו ושני ילדיו, בארה"ב התמקדו בשובו של האזרח האמריקני קית' סיגל, ובדרך בה חמאס בחר לנהל את הליך השחרור תוך שהוא ממשיך בטרור הפסיכולוגי על החטופים שמשתחררים.
ב"בילד" הגרמני הדגישו את תמונתו של ירדן ביבס, שבניגוד לשמחת השחרור, פניו שיקפו כאב עמוק. "אחרי 484 ימים בשבי חמאס, הוא חזר – אבל לבד", צוין בכתבה.
ב-BBC הבריטי תוארו שחרור החטופים ושחרור המחבלים זה לצד זה: "שלושה חטופים ישראלים ועשרות אסירים פלסטינים שוחררו". בדיווח עצמו ציינו כי השחרור היה "מסודר יותר, אך כלל אלמנטים חזותיים שנועדו להראות שחמאס ממשיך לשלוט ברצועה".

ב-"לה מונד" הצרפתי נפתח הדיווח בהתמקדות במשפחת ביבס, עם התייחסות לכפיר, החטוף הצעיר ביותר, שחגג את יום הולדתו השני בשבי חמאס. "המשפחה הפכה לסמל האכזריות של חמאס", ציינו.
ברבים מכלי התקשורת הודגש כי השחרור הנוכחי התנהל בצורה "מסודרת יותר" לעומת השחרור הקודם, שהוגדר "כאוטי". ב-BBC דווח כי "שורות חמושים ניצבו בחוף עזה, החטופים לוו באנשי חמאס רעולי פנים, ועל הבמה נראו תמונות בכירי הארגון שחוסלו".
ב-CNN הדגישו את מה שכינו "ההצגה" של חמאס סביב השחרור, תוך ציון העובדה שהוא התרחש ללא תקריות חריגות, וזאת בניגוד למראות המורכבים של השחרור ביום חמישי. עוד ניתנה התייחסות לחשיבות פתיחת מעבר רפיח לאחר תשעה חודשי סגירה מאז תחילת הלחימה.

בארה"ב, הדגש העיקרי ניתן לשחרורו של קית' סיגל, אזרח אמריקני שנחטף במתקפת 7 באוקטובר. ב-CNN וב"ניו יורק טיימס" התייחסו לכך שבת זוגתו, אביבה, שוחררה בעסקה הקודמת ומאז המתינה לשובו.
