דרישה: למחוק את האחד במאי מספר החוקים של מדינת ישראל

האחד במאי המכונה "חג הפועלים" מצויין על ידי קומוניסטים וסוציאליסטים מסביב לעולם. ביום זה מניפים אנשי שמאל קיצוני סביב העולם את ה"דגל האדום"- סמל הקומוניזם והסוציאליזם. בשנת 1886 הפך הדגל האדום לסמל הרשמי של התנועה הסוציאליסטית, לזכר "דם מעמד הפועלים שנשפך".  לאחר מהפכת אוקטובר, אימצה התנועה הקומוניסטית וברית המועצות את הדגל האדום יחד עם סמל הפטיש והמגל, כסמל רשמי.

משטרים טוטליטריים, שראו בעצם סוציאליסטים, אימצו את אחד במאי כיום חגם. אחד מהמשטרים שאימץ את החג ואת גווני האדום שזוהה עם הסוציאליזם היה המשטר הנאצי בגרמניה. המפלגה הנאצית קבעה את היום כחג לאומי שנקרא "יום העבודה".

2+

גם בברית המועצות, לאחר מהפכת אוקטובר, נקבע אחד במאי כיום חג לאומי, והפך לחג העיקרי של ברית המועצות ושל המדינות שהיו כפופות לה. הקומוינזם דגל באנרכיזם והרס הקיים, כפי שמתפרש בשיר האינטרנציונל: "עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה מִגַּב כָּפוּף נִפְרֹק הָעֹל" וכן קריאה למלחמת עולם "זֶה יִהְיֶה קְרַב אַחֲרוֹן בְּמִלְחֶמֶת עוֹלָם עִם הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנַל יַעוֹר, יִשְׂגָב אָדָם".

הקומוניסטים האמינו בביטול הלאומיות ודגלו באיחוד כל פועלי העולם במלחמה לשינוי פני העולם כולו. סיפורים רבים ישנם על חברי קיבוץ בישראל שהיו בוכים ביום פטירתו של רוצח ההמונים סטלין ועל אנשי שמאל בתנועה הקיבוצית שהסליקו נשק מתחת לבתיהם (למרות מחסור חמור בנשק במלחמת העצמאות) כדי לשמור אותו ולהצטרף למלחמה האמיתית שתחל לאחר שרוסיה (הקומוניסטית דאז) תכבוש את ישראל ואת העולם כולו.

2+

במדינות אחדות בעלות עבר קומוניסטי נותר אחד במאי יום חג, אבל הצעדות והטקסים שהיו נהוגים בו בוטלו. ברוסיה נקרא החג כיום "יום האביב והעבודה" והוא מצויין כיום בעיקר על ידי תומכי הרעיון הקומוניסטי. גם בישראל מצויין האחד במאי בעיקר על ידי אנשי מפלגת חד"ש הקומוניסטית ועל ידי אנשי שמאל קיצוני. ניתן למצוא את תמונתו של רוצח ההמונים צ'ה גברה מתנוססת בכל צעדת אחד במאי והפכה לסמל בעיני אנשי שמאל רבים. גברה היה אחראי למותם של אלפי גברים, נשים וילדים בזמן שפיקד על פלוגות חיילים רצחניות, הקים מחנות כפייה ואף ביצע בעצמו הוצאות להורג רבות.

בימינו החג ממשיך להיות מצוין על ידי צעדות ועצרות של ארגוני העובדים בסקנדינביה, צרפת, גרמניה, ספרד, איטליה וארצות השפלה. במקביל ארגוני שמאל רדיקליים, ומתנגדי הגלובליזציה, מנצלים את היום לפעולות מחאה חריפות יותר.

בפוסט שכתבה חברת הכנסת קטי שטרית ברשתות החברתיות היא דורשת לבטל את המעמד המיוחד שמקנה החוק ל-1.5 ולהסיר את האזכורים של היום מספר החוקים. לדבריה, "בישראל הליברלית והמודרנית אין מקום לציין ימי חג שהיו ועודם נחלתם של משטרים טוטליטריים ורצחניים, כמו הקומוניזם והנאציזם".

ח"כ שטרית הוסיפה כי "עם שוחר חירות לא יכול לאפשר את המשך הנפת הדגלים האדומים. בשבוע הבא אגיש הצעת חוק שתמחק את האחד במאי מספר החוקים של מדינת ישראל".

2+

ישנם שלושה אזכורים בחוק לאחד במאי:
הראשון הוא בחוק פיצויי פיטורין סעיף 2 (2), שם נכתב כי עבודה תחשב שנעשתה ברציפות "אפילו חלה בה הפסקה מחמת יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי נוהג או הסכם, וכן אחד במאי". 

בחוק חופשה שנתית צויין האחד במאי כאחד הימים בהם ניתן לקחת יום חופש נוסף. על פי החוק רשאי עובד לקחת יום אחד מן החופשה במהלך שנת העבודה שבעדה היא ניתנת במועד שיבחר ויום אחד נוסף באחד מהימים המנויים בתוספת. האחד במאי הוא אחד מהימים המנויים בתוספת לצידם של יום הזיכרון לשואה ולגבורה; יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור (ערב יום העצמאות); יום ירושלים; ועוד.

בחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) סעיף 4 (ב) נכתב כי "רציפות בעבודה אין רואים אותה כנפסקת על ידי שהעובד נעדר מהעבודה לרגל תקופת לידה והורות, חופשה שנתית, חופשת חגים, או כל חופשה, פגרה או מנוחה אחרת הניתנת בהסכמת נותן העבודה, או לרגל האחד במאי, שביתה, השבתה, תאונה בעבודה או כל הפסקה זמנית או מקרית שחלה בעבודה מחמת סיבות שאין לעובד שליטה עליהן".

את ההתייחסויות המיוחדת בחוק והמעמד שהחוק מקנה ליום האחד במאי מבקשת ח"כ קטי שטרית לבטל.