ביום הזיכרון לשואה ולגבורה הבינלאומי, נדרשת התייחסות לתופעה מדאיגה בשיח הציבורי שלנו. משפחתי מצד אבי הושמדה באכזריות כמעט כולה על ידי הנאצים, ואבי הוא הניצול היחיד למשפחתו שלא נותר ממנה זכר. דווקא מנקודת מבט זו, אני חש מחויבות להתייחס להתבטאויות המקוממות של חלק ממשפחות החטופים.
איומים פומביים והתבטאויות קשות כנגד אנשי ציבור המביעים את דעתם בנושא העסקה הם בלתי נסבלים בחברה דמוקרטית. אמירות אלו מקוממות לא רק בשל פגיעתן באותם אישים, אלא גם משום שהן פוגעות בבוחריהם ובכל מי שמזדהה עם עמדותיהם. גם כשהכאב עמוק והזעם מובן, אין הדבר מצדיק השתלחות והסתה.

שאלת ההגדרה של משפחה שכולה והשתייכותה של משפחתי לקטגוריה זו נותרה עבורי ללא מענה ברור. אך דבר אחד ברור לי לחלוטין – מעולם לא הרגשתי ולעולם לא ארגיש בעל זכויות יתר בכל הנוגע להתבטאויות כלשהן, ובוודאי לא בעניין קיומנו כאן. גם מי שמשפחתו נפגעה באופן אישי מהמצב הנוכחי אינו רשאי להשתלח באחרים או לאיים עליהם.
חופש הביטוי הוא ערך יסודי בחברה דמוקרטית, ואמירותיהם של החולקים עליי הן לגיטימיות במסגרתו. אין בכוונתי לפסול אותן או את אומריהן – גם בהיותי האוד האחרון שניצל ונותר ממשפחתי. דווקא ההיסטוריה הכואבת שלנו מלמדת אותנו עד כמה חשוב לשמור על זכותו של כל אדם להשמיע את קולו.

ההחלטה על קיום העסקה היא אכן החלטה קשה מנשוא. סיכוניה ידועים וכואבים מראש, ולמרות זאת הוחלט – ולדעתי בצדק – על החזרת החטופים. זאת על אף הסיכונים המשמעותיים, שחלקם ידועים לנו כבר עתה וחלקם יתבררו בהמשך מאבקנו בארצנו. זוהי הכרעה שמשקפת את המחויבות העמוקה שלנו לערך חיי אדם.
כמו כל עם ישראל, גם אני כואב את כאבן הנורא של משפחות הנרצחים והנחטפים המצפים בכיליון עיניים ליקיריהם. הציפייה המתמשכת והחרדה היומיומית הן נטל כבד מנשוא. יחד עם זאת, חשוב להדגיש את הצורך בכבוד ואמפתיה גם כלפי אלה הרואים בעסקה סכנה לקיומנו כאן. דאגתם לעתיד המדינה וביטחונה היא לגיטימית ואסור לנו להתעלם ממנה.

בימים קשים אלה, הזיכרון האישי והלאומי שלנו מחייב אותנו לשמור על צלם אנוש, על כבוד הדדי ועל היכולת לנהל שיח מכבד גם כשהדעות חלוקות והרגשות סוערים. הניסיון ההיסטורי מלמד אותנו שדווקא ברגעי משבר, כשהפיתוי להיגרר לקיצוניות גדול, עלינו לשמור מכל משמר על ערכי הדמוקרטיה והסובלנות.
הזיכרון של משפחתי האבודה מחייב אותי לעמוד על משמר הערכים הדמוקרטיים ולהיאבק בכל גילוי של אלימות מילולית או פיזית. זוהי המחויבות שלנו לדורות הבאים – להוריש להם חברה שבה כל אדם יכול להביע את דעתו בחופשיות, מבלי לחשוש מאיומים או השתקה, גם בזמנים של מחלוקת עמוקה.
