אנחנו נמצאים בתקופה חסרת תקדים, שבה מערכת המשפט בישראל חוצה גבולות שמעולם לא נחצו. לטעמי, מה שקורה עכשיו סביב בחירת נשיא בית המשפט העליון הוא הפיכה משפטית לכל דבר.
לראות פקידים במשרד המשפטים מזמנים ועדות ומחליטים מי יעמוד בראש מערכת המשפט – זו לא רק פגיעה בריבונות של הכנסת והממשלה, אלא קריאת תיגר על עקרון הפרדת הרשויות, שהוא הבסיס לדמוקרטיה שלנו. הדבר הזה לא יכול להימשך.
מה שצריך לזכור הוא שלמדינת ישראל יש שלוש רשויות – המחוקקת, המבצעת והשופטת. הכנסת נבחרת על ידי הציבור, הממשלה נבחרת על ידי הכנסת, אבל הרשות השופטת? היא לקחה לעצמה את החירות למנות את עצמה ללא שקיפות וללא פיקוח. זה מצב שמערער את אמון הציבור ומסכן את יסודות המשטר הדמוקרטי שלנו.
אני שואל שאלה פשוטה – אם הציבור מאבד את האמון בבית המשפט העליון, איך אפשר לצפות ממנו לציית להחלטותיו? איך אפשר לקיים מערכת חוקית במדינה שבה הרשות השופטת מתנהגת כאילו היא מעל לכל ביקורת? זהו שבר עמוק בדמוקרטיה שלנו.
1+השתיקה של הממשלה והכנסת במצב הזה מקוממת אותי. לא ייתכן שנושא בסדר גודל כזה יתקבל באדישות. הממשלה וגם הכנסת חייבות להתכנס ולטפל במשבר הזה באופן מידי. לא מדובר כאן בשאלה פוליטית או מפלגתית – זהו עניין עקרוני שנוגע לאופייה של מדינת ישראל ולשאלת הלגיטימיות של הרשויות שלה.
אנחנו עומדים בפני מבחן גדול. אם נבחרי הציבור לא יפעלו עכשיו כדי לעצור את ההפיכה הזו, הם מסתכנים באובדן מוחלט של אמון הציבור. זהו רגע קריטי שבו כולנו צריכים להחליט – האם אנחנו מאפשרים למערכת המשפט להמשיך בדרך זו, או שאנחנו מחזירים את האיזון הדרוש למערכת הדמוקרטית שלנו.
