אני מודה, בתור בעל אזרחות אמריקנית, ב-4 השנים האחרונות לא הייתה בדיוק סיבה להתגאות בה. ארצות הברית הלכה לאחור, בכלכלה, באיכות החיים ובעיקר בביטחון האישי. הסיפורים על השתוללות המהגרים הבלתי חוקיים מסמרי שיער, מעטים נחשפו לציבור (כמו למשל סיפור לייקן ראלי) ורובם לא. אך אם לא מספיקה מדיניות הפנים הבעייתית, מדיניות החוץ של ממשל ביידן עשתה נזקים גדולים אפילו יותר, ורק מדינת ישראל המתיקה מעט קדנציה שמרוחה עליה המילה כישלון.
הנסיגה מאפגניסטן – 13 חיילים נפלו, והטליבאן עלה לשלטון
לא סוד הוא שהנשיא דונלד טראמפ רצה גם הוא לסגת מאפגניסטן, אליה האמריקאים נכנסו בשנת 2001 במטרה למצוא את האחראי על תכנון הפיגוע במגדלי התאומים בספטמבר 2001 הלוא הוא אוסמה בן לאדן שחוסל ב-2011, ולמנוע מארגון הטליבאן לעלות לשלטון.
הציבור האמריקאי שואף להוציא את חייליו ממלחמות "מיותרות" במזרח התיכון ולמעשה מכל מקום עליו הם אומרים "זו לא הבעיה שלנו". אף אחד כנראה לא שיער את הדרך שבה נסוגה המעצמה הגדולה בעולם בבושת פנים מאפגניסטן.
9+באוגוסט 2021 זה קרה, בנסיגה מהירה מאוד, האמריקאים נמלטו מהמדינה, והמראות היו אפוקליפטים. הטליבאן התקדם במהירות שיא לעיר הבירה קאבול, כאשר צבא אפגניסטן אותו האמריקאים אימנו במשך שנים, קורס בקלות כמו מגדל קלפים.
אזרחים שרצו להימלט מארגון הטרור נתלו על המטוסים ונפלו לקרקע, 13 חיילים אמריקנים נהרגו בפיגוע של דאע"ש בשה התעופה הראשי של קאבול לצד 183 אפגנים, וארגון הטליבאן קיבל שלל זהב – כולל טנקים, נשקים והרכבים הכי מתקדמים של צבא ארה"ב.
ביידן לא הביע חרטה על דרך הנסיגה המחרידה ואף האשים את טראמפ, את ממשלת אפגניסטן ואת המודיעין של הצבא בנסיבות שהביאו לתוצאותיה. המעצמה הגדולה בעולם נחשפה בחולשתה והטליבאן שתפס את השלטון באפגניסטן, מנהיג משטר אלים במיוחד בו זכויות לנשים הן מושג זר.
9+מלחמת רוסיה- אוקראינה: "מטחנת הבשר" הגדולה ביותר באז מלחמת העולם השנייה
בפברואר 2022 פרצה המלחמה עם מספר הקורבנות הגבוה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. החולשה שהציג ממשל ביידן באפגניסטן פתחה את הדלת למלחמות נוספות. ימים ספורים לפני שפוטין הכריז על פתיחת המלחמה, לטענתו כמובן בשל הכוונות של אוקראינה להצטרף לברית נאט"ו, ביידן והאריס אמרו באופן חד משמעי כי פוטין לא ייעז, אז אמרו.
הסיוע שמעניקים האמריקאים לזלנסקי עצר אמנם את ההתקדמות של רוסיה בתוך שטח אוקראינה, אך במקום לדחוף להסכם, ביידן המשיך לזרוק כסף על חשבון משלם המיסים , כ-200 מיליארד דולר ואין באופק יעד לסיום המלחמה. כל זאת, כאשר הממשל ממשיך להדפיס כסף, והחוב הלאומי ממשיך לטפס, לעבר 35 טריליון דולר (35,000,000,000,000 טריליון דולר).
9+על פי דיווחים, פוטין כעת גם לא מתייחס לאיומי טראמפ ובא עם דרישות מרובות על מנת לסיים את המלחמה. השיחה בין שני המנהיגים שתקרה ככל הנראה בטווח הזמן הקרוב אולי תשנה את המצב.
איראן – חזרה לאסטרטגיית אובמה, ורק ישראל שיפרה את המצב
אם מדיניות טראמפ הייתה לחץ מקסימלי, סקנציות כבדות, ואפילו חיסולים ממוקדים כמו חיסול קאסם סולימאני, הרי שביידן חזר למדיניות אובמה. קשה כנראה עד בלתי אפשרי בתור ישראלים להבין מדוע הממשל האמריקאי הפשיר לאיראן נכסים בסך מיליארדי דולרים לאיראן, חלקם חודש בלבד לאחר טבח השבעה באוקטובר, זאת כאשר מחקרים הראו שהמשטר נתן לחמאס לפחות 100 מיליון דולר בכל שנה.
9+הסיבה תמונה במדיניות עוד מתקופת אובמה הנקראת אינטגרציה אזורית. את איראן צריך לשלב בתוך המזרח התיכון החדש, ולא להרחיק, גם על חשבון בעלות הברית המסורתיות של ארה"ב כמו סעודיה, שבלית ברירה ואולי אפילו מפחד, חידשה את יחסיה הדיפלומטים עם איראן. ולאן הלך הכסף שהאמריקאים הפשירו? תוכנית הגרעין, וכל השמות שאנחנו מכירים, ולמדנו להכיר. מתימן, דרך עיראק וסוריה, עבור בלבנון וכמובן, עזה ויהודה ושומרון.
ישראל – תמיכה מסויימת, וגם היא עם תנאים
פעמים רבות בעת שינויים פוליטים ומשטריים במדינות העולם, בישראל נזהרים שלא להתערב ולתפוס צד. בתקופת הרפורמה המשפטית, ממשל ביידן עשה בדיוק ההיפך. הנשיא ביצע "חרם" על נתניהו במשך 4 חודשים, אמר כי הוא "מודאג מאוד, אי אפשר להמשיך כך" והוסיף כי אין בכוונתו בשל כך להזמין את ראש הממשלה לביקור בוושינגטון.
בכירי הממשל הוסיפו כי השינויים חייבים להיעשות בהסכמה רחבה והשגריר דחק בנתניהו להאט את הקצב ולהגיע להסכמות, תרמו להתערבות הבוטה כמובן מארגני מחאות קפלן עם שלטי חוצות ענקיים :"ביידן, תציל אותנו". זה היה רק הפרומו להתערבות במלחמה הצודקת מכל.
9+ישראלים רבים לא נשארו אדישים לנאום שנשא הנשיא ביידן לאחר טבח השבעה באוקטובר, נאום תמיכה על מלא כולל האיום המפורסם "לא" לכיוון חיזבאללה ואיראן שלא להתערב. החימושים והעזרה הגיעו בזמנים מסויימים, ויאמר לזכותו שהצבא האמריקאי עזר לישראל בשתי מתקפות הענק מאיראן בחודש אפריל ובחודש אוקטובר.
מהצד השני, התגלה כי התמיכה הזו הייתה עם תנאים, תנאים שכל הנראה מנעו מאיתנו לממש את מטרת המלחמה שנקראת השמדת שלטון החמאס. עוד ביום השבעה באוקטובר, שר החוץ בלינקן הוציא ציוץ (אותו הוא מחק) בו הוא קרא לשני הצדדים להפחית את ההסלמה לאחר שיחה עם שר החוץ הטורקי, זאת בעוד חמאס טובח באזרחים ברחבי יישובי עוטף עזה.
מלבד מה שראש הממשלה נתניהו חשף בחודש יוני "הממשל מונע העברת נשק לישראל כבר כמה חודשים", שר החוץ בלינקן חשף בפודקאסט מבית הניו יורק טיימס כי ביקור ביידן כמה ימים לאחר פרוץ המלחמה, הותנה במתן הסיוע ההומניטרי לעזה.
9+מזכיר המדינה אמר כי הוא לחץ במשך שעות על הקבינט לבצע את המהלך, וכך האיום של כ"ץ, אז שר האנרגיה ("לא מים, לא חשמל") התפוגג. בלינקן גם הודה באותו ריאיון כי הלחץ על ישראל גרם לכך שחמאס לא רצה עסקה – זה לא גרם לאמריקאים להפסיק אותו, אלא לבצע אותו במחשכים, אך ההדלפות על הלחץ המשיכו לזרום ומנעו עסקה, לפחות עד ליל שישי בו היא אושרה סופית, כנראה עקב הלחץ של הממשל הנכנס.
מלבד זאת, חברת הכנסת טלי גוטליב, חברת ועדת החוץ והביטחון, חשפה בריאיון אצל "ריקלין ושות", כי הממשל איים באי אספקת טילי החץ (שחלקם מיוצרים בארה"ב בשל שיתוף הפעולה בין התעשיות הביטחוניות). שערו לעצמכם את הנזקים שהיו כאן ללא מיירטי החץ שהתמודדו עם הטילים מאיראן ומתימן, וזאת מבלי להוריד את האחריות מהדרג המדיני והתעשיות הביטחוניות שהחליטו לייצר מרכיב חשוב בהגנה האווירית שלנו מחוץ לגבולות ישראל.
לכך ניתן להוסיף את האיומים לא להיכנס לבית החולים שיפא, לתוך העיר עזה, לתוך חאן יונס, לתוך רפיח "אם הם ייכנסו לרפיח, לא אספק להם ארטילריה", "ביבי אתה תישאר לבד", התגובה של ביידן בעקבות חיסול נסראללה "ביבי, מה לעזאזל?!?", הרצון שלא נתקוף באיראן "קחו את מבצע היירוט כניצחון" והסקנציות על מתיישבים בטענה ל"אלימות נגד פלשתינים". כעת מסתבר גם שהסנקציות הוטלו ללא בדיקה על 2 אזרחים אמריקאים שחסינים מהסנקציות, כך לפי דיווח ב- "THE TIMES OF ISRAEL".
9+בנאום סיכום מדיניות החוץ, ביידן לקח קרדיט על כך שאיראן וזרועותיה נפגעו קשות, הוא רק שכח להזכיר שהדברים התבצעו למרות מעשיו, לא בזכותו. בנאום ההכרזה על הסכם הפסקת האש, הוא כבר התיישר למציאות "ישראל פגעה קשות בחמאס ובחיזבאללה, מערכות ההגנה של איראן התגלו בחולשתן".
ישראל פגעה בכל ציר הרשע קשות, בודדה את החמאס ויצרה את תנאי "הרע במיעוטו" לעסקה עם ארגון הטרור, אך לא מוטטה אותו, וחלק משמעותי מכך נוגע בהחלט לסיוע ההומניטרי אותו ביידן כפה עלינו, ויש שיגידו שראש הממשלה נכנע לנשיא ארה"ב בסוגיה.
לטראמפ יש עבודה, עבודה רבה
היום (שני) ייכנס לתפקידו הנשיא טראמפ בפעם השנייה, כשהוא מקבל עולם אחר מאשר עזב בפעם האחרונה את החדר הסגלגל. את זירת ישראל – חמאס הוא השקיט לעת עתה אך היא רחוקה מלהסתיים, כאשר לפי רה"מ, הוא מעניק לישראל ערבויות לחזור ללחימה במקרה של קריסת ההסכם וגם כך בכירי ממשלו.
"הישראלים צריכים, יש להם גיבוי מלא מאיתנו לחזור להילחם במידה וההסכם קורס. חמאס לא יישאר השולט ברצועה" אמר היועץ לביטחון לאומי החדש מייקל וולץ. מזכיר ההגנה המיועד פיט הגסת' הוסיף בשימוע שלו כי הוא תומך בחיסול מלא של החמאס, עד אחרון המחבלים שבהם.
9+נותר לראות האם טראמפ, שמצד אחד אומר כי הוא לא רוצה מלחמות ומהצד השני אמר כי ישראל חייבת לנצח, יעמוד בהבטחתו. מהלכים משמעותיים כבר התבצעו בדמות ההכרזה של שר החוץ המיועד מרקו רוביו כי הסנקציות כלפי המתיישבים יבוטלו וחרם החימושים ייפסק לפי נתניהו.
באוויר נותרות כמובן השאלות הגדולות הנוספות: מהלכים ביהודה ושומרון, ההסכם השברירי בלבנון, סוריה החדשה שבפועל בחסות ארדואן ובראש ובראשונה, ההחלטה הרת הגורל באשר לפיתרון סוגיית הגרעין האיראני.
9+במזרח אירופה, פוטין וזלנסקי מציבים כל אחד תנאים שהצד השני לא יקבל, וככל הנראה ההבטחה לסיים את המלחמה "ביום הראשון" לא תצא לפועל. אולי לאחר הפגישה עם פוטין, תהליכים יחלו לנוע.
במזרח אסיה, האיומים של סין על טיוואן רק הולכים ומתגברים וכל "תרגיל" סביב האי עשוי להפוך לאירוע אמת. ככל הנראה מלחמת הסחר הגדולה בין שתי המעצמות בדרך להתעצם.
גם בחצי האי הקוריאני המצב לא שקט, קים ג'ונג און, "איש הטילים" כפי שקרה לו טראמפ, שיגר באחרונה טילים לים יפן, כאשר בלינקן ביקר בשכנה מדרום, במהלך שמראה שוב פעם – העולם, ובעיקר ציר רוסיה-סין-צפון קוריאה-איראן לא סופר את ארצות הברית. את זה, טראמפ יצטרך לתקן, מהשורש.
