עוד פעם, שוב ושוב, אנחנו נאלצים לשמוע את דבריו של חבר הכנסת איימן עודה, שהופכים את הבטן. הפעם, הוא בחר לשבח את שחרור המחבלים במסגרת עסקת החטופים, כשהוא עוטף את דבריו במילים על "חירות" ו"שחרור". מילים יפות שמסתירות תמיכה ברוצחים, מפלצות אדם, שאין בינם לבין חירות דבר וחצי דבר.
עודה, כמובן, איננו מפתיע. ממנו אין לנו ציפיות. לאורך השנים הוא הוכיח, שוב ושוב, שהוא מעדיף לעמוד לצד האויבים של ישראל ולא לצד האזרחים הערבים שבחרו בו. מי שזוכר, יודע: הוא השתתף בכנסים של חמאס, קרא להמרדת שוטרים מהחברה הערבית, האשים את צה"ל בפשעי מלחמה, וכמובן – לא חסך מילות אשמה על "רצח ילדים" ברצועת עזה.
ועדיין, הבעיה אינה רק איימן עודה. הבעיה היא הכתובת הברורה שחרותה על כל אחד ואחת מחברי הכנסת שלנו – מהקואליציה ומהאופוזיציה. בכל פעם שעודה מתבטא, אנחנו שומעים את אותה התגובה: גינויים וציוצים ברשתות החברתיות. "מקומו בכלא", אומר השר דודי אמסלם. "מקומו בעזה", מוסיף אביגדור ליברמן. אפילו מהאופוזיציה נשמעים קולות כמו "עושה נזק לחברה הערבית".
אבל מילים הן לא מעשים. והאמת היא, שהציוצים האלה כבר לא מרשימים אף אחד. הציבור מאס בהתבטאויות ריקות מתוכן. כל גינוי, כל ציוץ, רק ממחיש את חוסר היכולת או חוסר הרצון לשים סוף לטירוף.
חברי הכנסת, אם אתם לא מסוגלים להדיח את איימן עודה – לפחות הפסיקו לתת לו את הבמה. מספיק עם הגינויים שמייצרים לו כותרות. מספיק עם הציוצים שנעלמים אחרי יום. הגיע הזמן לקחת אחריות. אם יש לכם סמכות, השתמשו בה. ואם אין – אולי הגיע הזמן לשנות את החוק שיאפשר זאת.
חרפה: איימן עודה משווה בין החטופות למחבלים שיצאו מבתי הכלא
איימן עודה לא צריך להיות חלק מהכנסת שלנו. האיש שמפיץ שקרים ותומך באויבינו אינו יכול להיות נציג הציבור. השאלה היא רק מתי תבינו שאתם אלו שמאפשרים לו את הבמה הזו, ומתי תבחרו לשים לכך סוף.
