למרות פרשיות ניגוד העניינים, המשטרה לא צפויה לפתוח בחקירה נגד ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שאמור להתמנות היום לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, כך דיווח היום (חמישי) העיתונאי לירן תמרי.
לפי תמרי, ראש אגף החקירות והמודיעין של המשטרה החליט בתום דיון עם גורמי החקירות כי אין חשד ובסיס לעבירה פלילית ועקב כך, המשטרה לא תמליץ ליועצת המשפטית לממשלה לפתוח בחקירה נגד שופט העליון.
1+כזכור, במרכז התלונה למשטרה, עומדות פרשיות ניגוד העניינים אותם חשף העיתונאי נטעאל בנדל, לפיהן השופט עמית שנתבע על ידי עיריית תל אביב בגין מבנה בעל ליקויים שהוחזק בשותפות יחד עם אחיו בדרום ת"א, דן בעתירות שקשורות לעירייה למרות ניגוד העניינים המובהק שבו היה בעקבות היותו נתבע. ולא רק זו, באופן חריג ולכאורה כזה שמעלה חששות לשחיתות – שמו הוסר בהמשך מכתב האישום שהגישה העירייה, מה שמעלה תהיות קשות נגדו ונגד העירייה.
בנוסף, יצחק עמית שהופיע בתביעה של עיריית ת"א בשם נעוריו "יצחק גולדפריינד" אולי כדי להסתיר את ההליכים נגדו, דן בתיק של משרד עורכי הדין שייצג אותו מול עיריית תל אביב. במקביל, שמו של אחד השופטים שדן באחד ההליכים נגד עמית ואחיו, עלה בוועדה לבחירת שופטים כ"מועמד השופטים", בזמן שעמית היה חבר בה. לפי הנהלים עמית היה אמור לדווח על ניגודי העניינים בהם הוא מצוי, אך הוא לא טרח לעשות זאת.
נוסף לניגוד העניינים, כתב דסק התחקירים ישי פרידמן ומגיש עכשיו 14 בועז גולן חשפו במהדורה המרכזית כי עמית לכאורה ביצע עבירה בבית אותו רכש במבשרת ציון בשנת 2019.
הוגשה תלונה למשטרה, מתוך המהדורה המרכזית
לפי החשד, עמית הבחין כי בבית קיימת חריגת בנייה: מרפסת סגורה בגג רעפים הנמצאת בקו גבול המגרש, בניגוד לאמור בתוכנית המקורית, שם הוגדרה החלקה כ"חצר משק מרוצפת". מתוך הבנה שמדובר בחריגה, פנה עמית באופן יזום לוועדת התכנון המקומית במטרה להכשיר את הבנייה החריגה. בשנת 2020 הוא ביקש את אישורם של שאר דיירי החלקה לחריגה, ולאחר קבלתו הגיש בקשה ל"רישוי מקוצר" להכשרת השטח.
הליך הרישוי המקוצר, שנועד לייעול תהליכי בנייה כגון אישור ממ"דים, אינו מיועד למתן הקלות בנייה. עם זאת, ועדת התכנון העניקה לשופט עמית את ההיתר, תוך הסתמכות על תקדים המאפשר חריגה לקו גבול המגרש. התנאי המרכזי בהיתר היה פירוק גג הרעפים ובניית תקרה קשיחה במקומו.
למרות ההיתר, מהתיעודים עולה כי השופט עמית לא ביצע את השינויים הנדרשים, והמבנה נותר עם גג רעפים. על פי תקנות התכנון והבנייה, תוקפו של היתר הוא לשלוש שנים מיום אישורו. כיוון שהשינויים לא בוצעו בפרק הזמן האמור, ההיתר בטל, ולמעשה נותרת בבית עבירת בנייה לכאורה.
בתגובת לטענות, נמסר מהשופט עמית באמצעות דוברות הרשות השופטת כי "לא בוצעה כל עבירת בנייה, וכל הטענות הן באחריות הטוען בלבד. בני הזוג עמית פעלו בהתאם לחוק וקיבלו טופס אכלוס כחוק".
