אז איך אפשר להיות גם נגד עסקת החטופים וגם בעד החזרת כל החטופים. אל תשאלו אותי, תשאלו את אבא של איתן מור. את פורום תקווה. את המשפחות שעכשיו כואבת להם הבטן עד קבס כי בזכות העסקה הזו הם באמת לא יודעים אם אי פעם יזכו לראות את ילדיהם בבית.
ותראו כמה נורא וטרגי מצבם, מצבנו, שלאורך כל השנה הזו הם צועקים ללחץ צבאי אמיתי ולא לעסקה בעוד אחרים צועקים לעסקה ולא ללחץ צבאי ולא קיבלנו לא את זה ולא את זה.
צפו במונולוג המלא של דנה ורון:
קיבלנו משהו ביניים לא מנצח לא מפסיד. משהו שהוא תעתוע ואחיזת עיניים עם רגעי שביעות רצון ורגעי דיכאון, קיבלנו רגעים גדולים מול רגעי שפל, ולאורך כל הדרך סיוע הומניטרי שמאכיל את האויב משמין ומעבה אותו ולא באמת חודל אותו מלהתקיים.
ואיך שהוא החזקנו עד הלום. ועכשיו בדקה ה-99 רגע לפני שלטון טראמפ שעוד לא ברור אם הוא נגדנו או בעדנו אנחנו נכנעים. כי זו כניעה. תרצו לקרוא לזה ככה או לא זו הפסקת המלחמה, זה לא מיטוט חמאס וזה אפילו לא החזרת כל החטופים והחטופות. זה שוב. לא זה ולא זה.
3+והגרוע מכל הוא המחיר ששילמנו. נרצחי טבח השבעה באוקטובר. חללינו הגיבורים מהמלחמה הנוכחית. וביטחון כל אזרחי מדינת ישראל. זה התשלום בעבור הנחמה החלקית. ואל תגידו לי כל המציל נפש אחת כאילו קיים עולם מלא. ואל תגידו לי אם הבן שלך היה חטוף בעזה. כי גם האחים יגל הם נפשות מישראל וגם משפחת פוגל הם נפשות מישראל. וגם שלהבת פס היא נפש ונפשות ירצחו כאן בשביל נפשות אחרות. ואין כאן דם יותר סמוק מדם אחר. ואם היה לי בן חטוף כנראה שלא הייתי כשירה לנהל מדינה אלא רק לצעוק את שכואב לי.
אבל מי שאמור לנהל מדינה אמור לשמוע את צעקת המעונים ואת צעקת כולנו ועדיין לדאוג לכולנו. הוא יודע את מה שאמא של חטוף לא יודעת והוא אחראי על ביטחוני. ואני לא יודעת מה באמת קורה מאחורי הקלעים. לא את השיקולים ולא את הלחצים.
3+ודעתי גם לא מעניינת וגם לא דעתכם. כי מי באמת יכול להכריע? יש מי שיגיד זו סלקיה, זה לא מוסרי להחזיר חלק, לבחור מי חוזר ויש מי שיגיד חובה לחזיר את מי שאפשר, ולכן איזה מזל הוא שכל מה שיש לי בכל אופן כאן הוא את דעת התורה הלא פופולרית. שפדיון שבויים לא חל כשאתה עם במלחמה עם השובה שלך, שהתורה לא התכוונה שהמחיר שמוכנים לשלם כדי להחזיר את השבוי הוא להפסיד כעם שלם במלחמה.
ועוד דבר הוא שכשפודים את השבויים זה רק כדי דמו. לא כמות של מחבלים עם דם על הידיים לא עסקה שתעודד את חטיפת השבוי הבא. ואחר כך יצעקו שסמוטריץ' ובן גביר הם חסרי הלב בזמן שיתכן מאוד שהם החכמים היחידים שרואים את הנולד, את פיגועי הירי בצירים ואת המוות שתביא העסקה הזו.
בשבעה באוקטובר לא רק השפילו ביזו אנסו וערפו אותנו. בשבעה באוקטובר גם חטפו לנו אזרחים. זה היה מחיר ההפקרות מחיר חוסר היכולת שלנו לעמוד חזקים ונחושים מול אויב אכזר. התיקון לא יכול לבוא באמצעות עוד הפקרות, עוד רפיסות ועוד חוסר יכולת לעמוד כמדינה מול אויב אכזר. התיקון יכול להיות רק באמצעות נחישות חסרת תקדים ותוקף מול העולם כולו. וכל עוד את זה לא ניצחנו בתוכנו כעם, יבואו אלף חמאסניקים אלף ביידנים וטראמפים ויגידו לנו, העם הרצוח והטבוח מה ואיך לעשות.
3+