פרישתו של נוואף סלאם מנשיאות בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג עם מינויו לתפקיד ראש ממשלת לבנון, הביאה בשורה מרעננת: נשיאה חדשה, הנושאת באחד התפקידים הנחשבים בעולם המשפט הבינלאומי, שאיננה מבקרת אובססיבית של מדינת ישראל והעם היהודי. שמה הוא ג'וליה סבוטינדה, היא מגיעה מאוגנדה, וייתכן ששמעתם עליה בעבר.
במסגרת ההליך שמנהלת דרום אפריקה נגד ישראל במוסד זה, היא ביקשה להשית מספר צווי ביניים. סבוטינדה הייתה היחידה להתנגד לכולם. בחוות הדעת המייעצת שסיפק הגוף בעניין "נוכחות ישראל בשטחים הפלשתיניים הכבושים", התנגדה השופטת לניסוח השקרי, האנטישמי והחד- צדדי של בית הדין, וסיפקה ציטוטים שנדיר למצוא בפורומים מאין אלה, אותם פרסמנו אמש במהדורה המרכזית.
צפו בדיווח המלא מתוך המהדורה המרכזית:
תחילה, סבוטינדה הכירה, גם אם במעט, בזכות ההיסטורית של העם היהודי על יהודה ושומרון כשכתבה "יש לדרוש הכרה והתייחסות שונה לאיזורים בהם היה רוב יהודי לפני 1948 (למשל, הרובע היהודי בירושלים וגוש עציון)". כך למעשה, התנערה מהקביעה האוטומטית כי מדובר בשטחים כבושים.
בנוסף, היא הייתה השופטת היחידה להכיר בכך ש-"אי אפשר להתעלם מהאיום הקיומי ומהסכנות הביטחוניות הנשקפות לישראל, הן מהשטחים הפלשתיניים והן מצד אויבים באזור ומחוצה לו".
את דבריה סיכמה בכך שלדעתה בית הדין איננו האכסניה המתאימה לניהול ההליך בין ישראל לרשות הפלשתיני, ומקומו בשולחן המשא ומתן, ולא בערכות שיפוטיות.
