כולנו חולמים להיות ההורים הטובים ביותר – כאלה שיודעים לתת את התשובה המדויקת לכל שאלה, לשמור על חיוך גם ברגעי הלחץ, ולהוות מודל לחיקוי לילדינו. אבל לפעמים, דווקא הדברים הקטנים שאנחנו עושים בלי לשים לב, משאירים את החותם המשמעותי ביותר. ומה אחד ההרגלים שמזיקים בלי שחשבנו? ביקורת עצמית.
על פי מאמר שכתבה מנחת ההורים אנטינה קליר באתר "Positive parenting projec", הורים בעלי הערכה עצמית גבוהה לרוב משדרים אופטימיות וגישה חיובית לסביבה, כולל לילדיהם. הם גדלו בסביבה תומכת, מלאה בחיזוקים חיוביים, והם מעבירים את התחושה הזו הלאה – מחמיאים, מעודדים ומחזקים את ילדיהם גם ברגעי כישלון. אבל מה קורה כשהמציאות אחרת?
1+לדבריה, מבוגרים שגדלו עם ביקורת רבה או סביבה תובענית עשויים לפתח דפוסים של ביקורת עצמית ולהעביר אותם הלאה באופן לא מודע. משפטים כמו "למה אני תמיד שוכחת?" או "אני ממש לא טובה בזה", שנשמעים לנו שוליים, נטמעים אצל הילדים ומשמשים כבסיס ליחס שלהם כלפי עצמם.
המילים שלכם – המראה שלהם
איך שאנחנו מדברים על עצמנו משפיע ישירות על הילדים שלנו. הערות שליליות על מראה, יכולות או הישגים שולחות מסר ברור – שאין מקום לטעויות או לחולשות. ילד ששומע ביקורת עצמית חוזרת ונשנית, יתקשה לפתח ביטחון עצמי וללמוד לקבל את עצמו כמו שהוא. הוא יראה את הביקורתיות כהתנהגות נורמטיבית ויאמץ אותה כלפי עצמו.
