דרמה בביירות: ביום חמישי האחרון, לאחר הצבעה דרמטית בפרלמנט, נבחר הגנרל ג'וזף עאון לנשיא לבנון. הבחירה מהווה נקודת מפנה במדינה שנמצאת בעיצומו של משבר פוליטי וכלכלי, ומשנה את מאזן הכוחות הפוליטי שהתקבע בלבנון במשך שנים, כך לפי דיווחו של כתבנו לענייני ערבים אחיקם הימלפרב.
לדבריו, הגנרל עאון, שנהנה מתמיכת ארצות הברית, צרפת וסעודיה, זכה לגיבוי נרחב ממדינות המערב. בחירתו התקבלה באהדה גם בישראל, שכן הוא נתפס כמי שעומד בראש המחנה המתנגד לארגון הטרור חיזבאללה.
כיצד התקבלה הבחירה?
לפי כתבנו, בלבנון, בחירת הנשיא מתבצעת בהצבעה בפרלמנט. למרות הפילוג והמתח הפוליטי העמוק במדינה, הפעם הצליח רוב חברי הפרלמנט, כולל גורמים שבעבר ייצגו את ממשל אסד, להתלכד סביב מועמדותו של עאון. הלחץ הכלכלי והדיפלומטי מצד מדינות המערב ומדינות ערב הכריע את הכף, והוביל לנטישת מועמדותו של פרנג'יה לטובת עאון, שנתפס כמייצג האינטרסים המערביים.
מתוך "ישראל הבוקר"
האם לנשיא בלבנון יש יכולת לשנות את המציאות בשטח?
הימלפרב הסביר כי סמכויותיו של נשיא לבנון מצומצמות יחסית, בדומה לתפקידו של נשיא מדינת ישראל. בין תפקידיו: הענקת מנדט להקמת ממשלה ותפקיד ייצוגי כמפקד העליון של הצבא. עם זאת, בפועל, מעמדו של הצבא הלבנוני נחלש משמעותית לאורך השנים, בעוד חיזבאללה תפס את השליטה בזירה הביטחונית במדינה.
כעת, עם ארגון הטרור חיזבאללה בעמדת חולשה, רבים בלבנון מקווים כי בחירתו של עאון תסמן חיזוק מחודש למוסדות המדינה, ובמיוחד לצבא, שסבל מחוסר תפקוד משמעותי בשנים האחרונות.
לבנון ניצבת בפני אתגרים עצומים: שיקום כלכלי, חיזוק המערכת הפוליטית, וניסיון להשתחרר מאחיזת חיזבאללה. בחירתו של ג'וזף עאון לנשיא מסמלת צעד ראשון בכיוון הנכון, אך הדרך ליציבות ולביסוס הביטחון במדינה עדיין ארוכה ומורכבת.
