הנשיא הנבחר דונלד טראמפ אשר שב לשלטון בעוד שבועיים זיהה את הפוטנציאל העצום לפריצה במזרח התיכון, ומנגד, הוא בוחן את משחק סכום האפס שמציגות איראן מחד וטורקיה את סוריה הג'יהדיסטית מאידך.
אלה גם אלה מובילים את האיזור לחורבן ולמצב לחימה אין סופי. באמירותיו, הנגזרות בעיקר מאירועי השבעה באוקטובר סבור הממשל החדש שגם ההנהגה הפלשתינית היא חלק מציר הג'יהאד, ומכאן שהקמת מדינה פלשתינית תהפוך למוצב קדמי של האסלאם הקיצוני.

חרף ההזדמנות לה זכו, להקים מדינה מאפס לעם הצעיר בעולם, בחרו תנועות השחרור הפלשתיניות להמשיך במאבק המזוין כדי להשיג את תמונת הניצחון – החרבתה של ישראל היהודית.
חמאס שהשתלט על עזה, הביא להחרבתה במקום להופכה לסינגפור של המזרח התיכון. כיום, נותרו בעזה בעיקר מבנים הרוסים ונוודים. בדומה לו, גם אש"ף שקיבל הזדמנות להקים רשות לאומית במסגרת הסכם אוסלו, הפר אותו מיומו הראשון.

מאוסלו, ההתנתקות ועד הרפורמה המשפטית: טל מאיר במסר למארגני המחאה
הרשות הפלשתינית – מכשול לשלום
היום, רבות ממדינות ערב, מבינות שהרשות הפלשתינית היא מכשול לשלום בין ישראל לבינן. לכן, בשום סיטואציה אסור לישראל לאפשר את שליטת הרשות בעזה. עליה לצמצם את השפעתה ביהודה ושומרון לשטחי A בלבד ובהמשך לעבור לצורת שלטון מוניציפלית בלבד, בעזה וביהודה ושומרון.
הנשיא טראמפ יציע כדרכו פתרון עסקי למצב, לפיו, מי שאיתנו ייהנה מרווחה, מי שנגדנו ידון לכליה. הוא ייתקל בחזית סירוב בעלת שלושה ראשים: איראן, תימן של החות'ים וציר האחים המוסלמים בראשות טורקיה, קטאר ומשטר המורדים בסוריה.
כל אחד מן הצירים רואה בקיומה של ישראל פגיעה בתפקידו של האסלאם להוביל את העולם. אחרי הפגיעה הקשה בציר האיראני עולה במקומו ציר איסלאמיסטי סוני בראשות ארדואן, כשהזרוע הפעילה שלו היא סוריה בראשות אל-ג'ולאני שהופכת למדינת טאליבן.

המודל לחיקוי עבור ארדואן, הוא הסולטן עבד אל חמיד השני שסירב לבקשתו של הרצל למכור את ארץ הקודש ליהודים בעבור שום הון שבעולם. זה הסולטן שנגדו יצאו כמאל אתא טורק והקצינים הצעירים. ארדואן שינה את מורשת אתא טורק והפך את טורקיה מאנטי עות'מאנית לניאו עות'מאנית וממנו יש להיזהר ביותר.

מה ישראל צריכה לעשות?
על ישראל לשכנע את ממשל טראמפ בנחיצות ההתמודדות המיידית מול שלושת החזיתות באופן שבו שוכנע בעבר לפרוש מהסכם הגרעין עם איראן. מההערצה של טראמפ לארדואן יש להישמר ולפעול לכך שטורקיה תישאר בגבולות אנטוליה כי אין מסוכן מלהחליף את ההשפעה האיראנית השיעית בסהר הפורה בהשפעה טורקית סונית.
ארדואן הכריז לאחרונה כי מחוזות חלב ודמשק זהים למחוזות איסטאנבול ואנקרה שהיו חלק ממחוזות האימפריה העות'מאנית, ובסבלנות תשוחרר גם ירושלים. הוא מבקש להשתלט על איזורי המחיה הכורדיים בצפון סוריה וליישבם בנאמניו הגולים הסורים הסונים.
קבוצות המורדים החלו לרדוף את האוכלוסייה העלאווית והן תרדופנה מיעוטים נוספים. לכן, על הכורדים חייבים להגן כי הם הבלם הליברלי להתפתחות חזית דאעשיסטית חדשה וכנגד חימוש סוריה בידי ארדואן יש לגייס את טראמפ.

לאחר נפילת משטר אסד: ארדואן מנסה להשתלט על שטח נוסף בסוריה
ישראל צריכה להוציא מידי החמאס את השליטה על חלוקת המזון כדי להכריעו ולהקים את האוכלוסייה המקומית נגדו. עליה לפנות את האוכלוסייה האזרחית בעזה לשטחי הכינוס ולפעול לעידוד הגירה עזתית דרך מעברי הגבול בסוריה.
בנוסף, על ישראל לשלוט במעוזי החיזבאללה בקרבת הגבול כמו גם בגולן המורחב ובפסגת החרמון. זו העת לרתום את ממשל טראמפ ולצור מן הים בצורה אפקטיבית על החות'ים ולהופכם מצרים לנצורים. יש לפגוע באמצעי הייצור החקלאיים שלהם, ובדרכי המעבר בין הערים שבשליטתם, לצד פגיעה במתקני ייצור הנשק ובכך לעורר את אויביהם מבית לקום כנגדם.

והכי חשוב, על ישראל לשלב ידיים עם ארה"ב, בתקיפת מתקני הגרעין, ללחוץ על טראמפ להשית משטר סנקציות הדוק, וכך להביא למרד מבית שיפיל את משטר האייתולות בטהרן.
לצד האיומים הרבים, מעולם לא הייתה הזדמנות טובה יותר להרחבת הסכמי אברהם – לברית בני קדם כבתקופת שלמה המלך.
הכותב הוא מזרחן, מומחה ליחסי אסלאם יהדות ולנושא הסכסוך הישראלי-ערבי.
