דמויות גיבורי על נועדו לעורר השראה, לתת תקווה. כאילו ברור שכשהולכים לקולנוע לצפות בסרט קומיקס העדיפות הראשונה היא בידור שמגיע משני אנשים בחליפות מסוגננות הולכים מכות והורסים מבנים גדולים תוך כדי. אבל הרעיון הבסיסי הוא של אדם שקיבל משהו במתנה ובוחר להשתמש במשהו הזה כדי לעשות טוב וזה מעודד אחרים לעשות טוב. או כמו שסיכמו יפה בהמוני גרסאות של ספיידרמן על המסך או על דפי הקומיקס "עם כוח גדול באה אחריות גדולה".
אז הרבה פופקורן כבר זרם באולמות והקהל נהיה יותר ציני ומתרגש הרבה פחות בקלות. אנחנו במצב שרוב הסרטים כבר לא מזיזים אצלנו משהו וכשסרט גיבורי על מצליח לא רק לבדר אלא גם לגעת ברגש זה המקרה יוצא הדופן, לא הכלל.
זה מה שסרט הדוקומנטרי החדש שעולה היום על מסכי הקולנוע "סופר/מן: סיפורו של כריסטופר ריב" מנסה להשיג. לפגוע בול ברגש האנושי, לא בבידור של אדם חזק מהרגיל עם מסיכה שעוקר הרים וטוחנם זה בזה כמו שכל סרט מנסה לספק עכשיו.
2+הסרט כאמור הוא מסוגת הדוקומנטרי מה שאומר שהוא בא לתעד סיפור אמיתי וכמו בהרבה מקרים אולי ירגיש קצת יותר כמו כתבת וידאו במהדורה המרכזית באורך של שעה וארבעים מאשר כסרט קולנוע. יש מי שיתחברו ויש מי שלא.
הסרט מביא למסך הגדול את סיפורו של כריסטופר ריב. שחקן אנונימי בזמנו שעלה לגדולה כשגילם לראשונה על המסך הגדול את דמותו של סופרמן בעידן שונה הרבה יותר משלנו שבו סרט גיבורי על מהווה הימור כלכלי רציני (הייתם מאמינים?)
אז הסרט זכה להצלחה גדולה, כריסטופר ריב זכה להכרה כשחקן וחיי באושר ואושר. אלא שאז, החיים שלו לקחו תפנית חדה. יום אחד בעת שרכב על סוס כריסטופר עבר תאונה כשהסוס האמור נעצר במפתיע ונפל מהאוכף. אחרי ימים בבית החולים כשגורלו לוטה בערפל הגיע הבשורה: כריסטופר ריב, סופרמן בכבודו ובעצמו משותק בכל גופו ולא יזכה ללכת בכוחות עצמו שוב לעולם.
2+אז כמובן שכמו כל מי שהיה עובר אירוע שכזה, כריסטופר שלנו נהיה מדוכדך, מיואש ומפוחד. אבל מהר מאוד (ועם תמיכה רבה ממשפחתו וילדיו שעמדו לצדו וגם לא מעט חברים שחקנים אחרים) הוא החליט לקחת את גורלו בידו ולחיות בביתו עם המשפחה חיים טובים עד כמה שאפשר.
אז אחרי שטיפל בעצמו ורמת החיים שלו כמשותק הייתה לא רעה בסך הכל אדון סופרמן התחיל להתנהג כמו הדמות שלו – ולנסות לעזור לאדם הפשוט. בזמן שהותו בבית החולים הוא שם לב כי הוא הרבה אנשים סובלים מבעיות דומות. אז גיבור העל שלנו ניסה להיות "גיבור על אמת" והתחיל להשתמש במעמדו ובאמצעים שלו כדי לפעול למען קהילת המשותקים בארה"ב כולה והצליח להשיג לא מעט. גם במימון מחקר שיעזור לרפא חולים וגם בשיפור התנאים והחיים של מילוני חולים ברחבי ארה"ב. וכאן נכנס הפאנצ' של הסרט: סופרמן נותן לנו תקווה והשראה להיות אנשים טובים יותר אבל זה לא נגמר במסך או בדפי הקומיקס. כל אחד יכול לקחת את גורלו בידו ולהפוך ליותר טוב לא משנה מי הוא או מאיפה הוא בא.
זה בעצם מה שהסרט מנסה להעביר וברובו הוא דיי מוצלח. יש חיבור רגשי עם הדמויות ואחרי מה שקרה להם וזוכים להכיר את כולם עם הרבה ראיונות שחלקם הלא קטן בכלל הם חומר ארכיון של אנשים שכבר הלכו לעולמם. כן יש כמה רגעים שבהם הצופה אולי קצת יאבד סבלנות ויסתכל על השעון וכאמור כן יש תחושה של צפייה בכתבה מאוד מאוד ארוכה שזה קצת מאתגר למי שרגיל לבוא לקולנוע לראות סרט יותר….קולנועי. חוץ מזה יש כל מיני דברים שהסרט מרפרף עליהם שנתונים תחושה שקצת מערערת את הנרטיב שהוא מנסה לתת והדברים האלו גם לא זוכים להתעמקות יתרה מה שקצת משאיר טעם של חשד.
אבל סך הכול כן מדובר בסיפור אמיתי מספיק גם לאור הדברים שאולי קצת מערערים את התמונה המוצגת וזה כן סיפור מוצלח ודיי יוצא דופן. סיפור על מקרה שבו במובן מסוים גיבור על נתן תיקווה ועזר להמוני אנשים שנחקק בזיכרונם במסך ומחוצה לו. זה סרט שווה לכל מי שאוהב גיבורי על, קולנוע או סתם רוצה קצת מנת אופטימיות בחיים.
דירוג: 3.5 מתוך 5
