1. הצום היחיד שיכול לחול ביום שישי
עשרה בטבת הוא הצום היחיד שאינו נדחה או מוקדם במקרה שהוא חל ביום שישי, כפי שקורה השנה. הצום מתחיל מעלות השחר ונמשך עד כניסת השבת, אז הוא מסתיים בקידוש וסעודת שבת.

2. תחילת המצור על ירושלים
הצום מציין את תחילת המצור על ירושלים בידי נבוכדנצר מלך בבל בשנת 588 לפנה"ס. המצור נמשך כשנה וחצי והסתיים בפריצת החומות בי"ז בתמוז ובחורבן בית המקדש הראשון בתשעה באב. עשרה בטבת נחשב לנקודת הפתיחה של החורבן, ולכן הוא מקבל משמעות ייחודית בזיכרון הלאומי.
3. יום הקדיש הכללי
במדינת ישראל, עשרה בטבת נקבע כיום הקדיש הכללי לזכרם של חללי השואה שיום פטירתם אינו נודע. עבור משפחות רבות, זהו יום להתייחד עם זכרם של יקיריהן ולומר תפילות לעילוי נשמתם. הרבנות הראשית לישראל קיבלה החלטה זו במטרה לחבר את כאב השואה לערכים של זיכרון ותיקון חברתי.

4. אזכור מפורש בתנ"ך
האירועים ההיסטוריים של עשרה בטבת מתוארים בתנ"ך בספר יחזקאל (פרק כ"ד), שבו הנביא מתעד את תחילת המצור על ירושלים, כולל התאריך המדויק: "בעצם היום הזה". אזכור זה מחזק את תוקף היום כאירוע מכונן בתולדות עם ישראל, ושוזר בין ההיסטוריה ללקחים הרוחניים.
5. חלק מסדרת צומות על החורבן
עשרה בטבת הוא הראשון מבין ארבעת הצומות הקשורים לחורבן ירושלים ובית המקדש: עשרה בטבת (תחילת המצור), שבעה עשר בתמוז (פריצת החומות), תשעה באב (חורבן המקדש) וצום גדליה (רצח גדליהו בן אחיקם). כל צום משמש תזכורת לאירועים הטרגיים ולמשמעותם הרוחנית.

6. סדרי תפילה מיוחדים
ביום הצום נוהגים להוסיף בתפילה סליחות מיוחדות המותאמות ליום התענית. בקריאת התורה בתפילת שחרית קוראים מפרשת "ויחל משה" (שמות ל"ב), המתארת את תפילתו של משה לאחר חטא העגל. הקריאה מזכירה את ערכי הסליחה והתקווה לתיקון, המשקפים את רוח היום.
7. הצום הכי קצר
בניגוד לצומות כמו יום הכיפורים ותשעה באב, עשרה בטבת הוא הצום הקצר ביותר הנמשך מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, גם בגלל שעון החורף והשקיעה המוקדמת.
