בג"ץ אישר היום (חמישי) את התיקון לחוק פקודת המשטרה, המכונה 'חוק בן גביר', שביקש לקבוע כי סמכויותיו של השר לביטחון לאומי יורחבו כך שיתאפשר לו להתוות את מדיניות המשטרה במספר תחומים, אך פסל ברוב של 5 מול 4 את הסעיף שביקש להקנות לו את אותן סמכויות גם בתחום החקירות.
השופטים קבעו פה אחד כי התיקון לא גורע מחובתה של המשטרה לפעול באופן עצמאי וכי הוא לא משנה את מערכת היחסים הקיימת בין הממשלה לבין המשטרה שחובה עליה עדיין "להפעיל שיקול דעת מקצועי ועצמאי" ולכן יש לאשרו. עם זאת, הסעיף שביקש להקנות לשר אפשרות להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות נפסל מכיוון שרוב השופטים סברו כי הוא פוגע "בזכויותיו החוקתיות של החשוד, והוא אינו צולח את פסקת ההגבלה".
השופטים דנו בחוק בהרכב מורחב שכלל תשעה שופטים, כאשר ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט עוזי פוגלמן שפרש מתפקידו באוקטובר האחרון וישב בראש ההרכב, ממלא המקום הנוכחי השופט יצחק עמית, עופר גרוסקופף, יחיאל כשר ויעל וילנר פסלו את הסעיף הנוגע לחקירות. לעומת זאת השופטים נעם סולברג, יוסף אלרון, אלכס שטיין וגילה כנפי שטייניץ אישרו גם אותו.
2+לטענת העותרים נגד החוק, אליהם הצטרפה היועצת המשפטית לממשלה, לשר אמנם מותר להתוות מדיניות כללית למשטרה אך הוא נוצר בתום הליך חקיקה חפוז, ומעלה חשש שהשר לביטחון לאומי יתערב בשיקול הדעת המבצעי והמקצועי של המשטרה תוך שהוא מערב אינטרסים פוליטיים בעבודתה.
בפנייתה לבג"ץ קראה היועמשי"ת לבטל את התיקון לחוק מכיוון שלדעתה הוא "אינו חוקתי". לטענתה של מיארה החוק יצר "מבנה משטרי המאפשר פוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי. במסווה של מדיניות תתאפשר התערבות של השר בעבודת המשטרה".
2+"המשטרה אינה של הממשלה", הבהירה מיארה, "לפיכך, נדרש להבטיח כי הפיקוח והתוויית המדיניות הכללית לפעילותה לא ייעשו באופן שעלול לערער את הערובות החוקתיות לשמירת זכויות האדם בפעולת המשטרה, תוך פגיעה בעצמאותה וחציית קו הגבול לעבר התערבות בשיקול הדעת המבצעי-מקצועי של הדרג הפיקודי".
