"זה היה חזק להוציא את השיר שובי בסיום השבעה עליו, הוא מבטא בדיוק את מה ששובאל היה: חייל שהכי מעניין אותו גאולה ומשיח", מספר ידידיה קליין חברו של רס"ל שובאל בן נתן הי"ד מהיישוב רחלים, שנפל בלחימה בדרום לבנון בחג שמחת תורה האחרון.
שובאל במותו ביטא את מה שהיה בחייו הקצרים – חייל של דוד המלך שרק רוצה להביא גאולה: "ידע על מה הוא נלחם וחיבר בין הרבה נשמות ולבבות, בחן ובפשטות שלו. כל כלי שנגע בו ניגן מאליו והוא ניגן מהלב". בהשראתו ודווקא מתוך האובדן, חבריו במקהלת אהללה הוציאו שיר שמלא געגועים לשכינה, לירושלים ולמקדש.

השיר "שובי", שנכתב והולחן על ידי פורת נוב לפני 20 שנה, יצא מייד בתום השבעה. החברים עבדו עליו עוד בתחילת המלחמה, לאחר טבח השבעה באוקטובר שהרעיד שנה, יאת המדינה. "משהו נתקע, כי לא הייתה סיבה להוציא אותו", מספר חברו ידידיה קליין. עם הידיעה על נפילתו של שובאל קיבלו את ההחלטה להוציא את השיר שכה מתאים לו לזכרו: "זה מתאים לו כמו כפפה ליד", ואכן, בסוף השבעה השיר כבר יצא. "מה שלוקח תמיד מלא זמן רץ תוך שבוע בסייעתא דשמייא, ראינו שזה מה שצריך לקרות", סיפר ידידיה.
ידידיה מתאר את השיר ככזה שזוגות רבים נכנסים איתו לחופה עוד לפני המלחמה האחרונה. "כי הוא נועד למקדש וקורא לשכינה להקימה מעפר, והגלות – שהמלחמה היא חלק ממנה, ולבוא לשרות בישראל". זה בדיוק מה שמבטא את שובאל הי"ד: "היה אדם נדיר שטרף את הארץ, אהב את כולם ולא היה אכפת לו מה יגידו עליו".
"כששובי נהרג היה צריך לפרוץ את האור של חייל שהכי מעניין אותו גאולה ומשיח. האור היה חייב להתלבש עליו". השיר שיצא בנסיבות מצערות הביא איתו הרבה תקווה. "לשובי היה רושם חזק, מי שראה אותו לא יכול לשכוח, הוא היה אור ומי שדיבר עליו תמיד היה תחושה של אדם אהוב, כולם נדלקו עליו, ראו בו מודל של גאולה לא מתפשר".
צמיחתו של האור בדרך מוזקלית מסמל את מה ששובי רצה – להחזיר גאולה של משיח. "זה בדיוק החשמונאים שבשם השם תפסו את העוצמות, הביאו לתיקון אחרי החושך והחזירו את מלכות ישראל. כמו שובי שהביא את אור בית המקדש שמגיע בדברים הקטנים", אומר חברו. "כל מילה בשיר היא בסלע עם הרבה נחמה וצעקה. במתכונת הראשונית הנחמה מגיעה בהתחלה, הפכנו והבאנו אותה רק בסוף, כי התקווה זה לשלמות של המשיח שיבוא".
