בראשון בינואר 2024 נפל דבר במדינת ישראל. בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ פסל לראשונה בהיסטוריה חוק יסוד שחוקקה הכנסת ברוב דחוק ומקרי של 8 שופטים מול 7, כשמקביל קבע, הפעם ברוב של 12 שופטים מתוך 15, כי נתונה לו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד ולהתערב בהם במקרים חריגים וקיצוניים שבהם הכנסת חורגת מסמכותה כרשות המכוננת.
שתי הפסיקות חסרות התקדים הגיעו בעיצומה של המלחמה (ליתר דיוק ביום ה-87 שלה) כשהקשב הציבורי מופנה כמובן למתרחש בעזה ובגבול הצפון. לצורך העניין בערב השנה האזרחית החדשה, שקדם לפרסום פסק הדין, שיגר חמאס בחצות כ-20 רקטות לרחבי גוש דן. מספר שעות לאחר מכן הותר לפרסום שמו של לוחם צה"ל שנפל בקרבות ברצועה, וכעבור 24 שעות בדיוק חוסל בכיר החמאס סלאח אל עארורי ברובע דאחיה בביירות.
נשיאת בית המשפט העליון דאז, השופטת אסתר חיות, טענה כי לביהמ"ש העליון יש סמכות לפסול חוקי יסוד במקרים חריגים וכי תיקון עילת הסבירות פוגע בעקרונות יסודיים כמו הפרדת הרשויות ושלטון החוק, ולכן חורג מסמכות הכנסת. אליה הצטרפו גם מ"מ הנשיאה השופט לשעבר עוזי פוגלמן, והשופטים יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, עופר גרוסקופף, חאלד כבוב ורות רונן.

השופטים יוסף אלרון, אלכס שטיין, יעל וילנר, גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר הכירו בסמכות ביהמ"ש לפסול חוקי יסוד במקרים חריגים, אך סברו כי במקרה של עילת הסבירות התיקון אינו מצדיק התערבות. השופטים נעם סולברג ודוד מינץ סברו כי לבית המשפט אין סמכות לפסול חוקי יסוד כלל ולכן התנגדו לפסילת התיקון.
לוין עדיין מנסה, רוטמן התקפל לעת עתה
שני האנשים שהובילו את הרפורמה המשפטית, שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן, לא בהכרח משדרים על אותו גל. בעוד שר המשפטים מנסה להילחם בכוח הבלתי נגמר של מערכת המשפט באמצעות הניסיון לדחות את ההצבעה על זהות הנשיא הבא ומינויים של 3 שופטים נוספים בוועדה לבחירת שופטים, כשבמקביל הוא דוחף לפעול בנושא היומע"שית, רוטמן דווקא מעדיף להתרחק מנושאים שנויים במחלוקת.

כבר בערב פסילת החוק הבהיר רוטמן בריאיון לפטריוטים כי אין בכוונתו לעסוק ברפורמה המשפטית בזמן המלחמה, בדומה לגישה של יו"ר מפלגתו שמבקש לצורך העניין לא לעסוק בנושא פיטורי היועמ"שית בעת הזו. "אני לא עוסק במיתוג. המושג רפורמה הוא בעייני חסר משמעות", אמר בנוסף בריאיון לחדשות 14 במהלך השבוע האחרון, שעה שהוא מנסה להציג מספר חוקים שוליים שנידונים בוועדת החוקה כשמשמעותיים.
שר המשפטים לעומת זאת, לא אמר את המילה האחרונה. לוין חוזר שוב ושוב על עמדתו לפיה לבית המשפט העליון אין סמכות לפסול חוקי יסוד וכי הפסיקה שניתנה בעניין הסבירות "דינה בטלות". כשפנינו על מנת לברר מהם הצעדים הבאים של השר, הבהיר לוין כי בבוא העת תידרש הכנסת להגיב "למהלך הפסול של בית המשפט", תוך שהוא מציין בביקורת כי "יש לקוות כי הצורך בכך יובן קודם כל על ידי כלל חברי הקואליציה".
