accessibility-icon
share-icon
צילום: סטנדאפ מה נפל עלי
צילום: סטנדאפ מה נפל עלי

מיצג שחור באור חדש: משפחות שכולות הפכו את המוות לסיבה לצחוק

נעמי רחליס

נעמי רחליס

כה כסלו ה'תשפה (26.12.24)

8

12

like

1

dislike

שישה אנשים שחוו את האובדן הנורא מכל - מות יקיריהם, בחרו להתמודד עם השכול בדרך שטרם נראתה: לקחת את הכאב הגדול מנשוא, ולהציג את הצדדים המצחיקים שבו • במופע "מה נפל עלי" מציגים ארבע אלמנות, יתום ואח שכול, את הצחוק על מה שנחשב ל'אסור' • דווקא בימים אלו של שכול רב הם מראים שאפשר להתמודד עם הכאב גם דרך הומור • "הצחוק נוגע בכאב כך שאתה גובר עליו", מסביר אחד המשתתפים, "ההומור הופך לכלי להתמודדות עם טראומה"


השכול הרב שמציף חלקים רבים במדינה בשנה האחרונה עורר ביעל שבח, אלמנת טרור מהשומרון את חווית האובדן האישי שלה. זאת שמתבטאת תמיד בציבור כטרגדיה, אך אין אף אחד שמעז לצחוק עליה בפומבי. עד כה לא נמצא האמיץ שיעשה שימוש עיקרי בהומור השחור כשהוא על במה, וישבור את המיתוס כי יש דברים ש'אסור' לצחוק עליהם.

הרעיון הנועז שעלה אצל יעל צבר תאוצה כאשר פנתה לחברתה מיכל קסטן קידר, אלמנתו של סא"ל דולב קידר הי"ד, שנפל במבצע צוק איתן. שבח העלתה פוסט לרשת הפייסבוק על מנת לבדוק את הביקוש למופע מסוג זה. כמות ההודעות שהתקבלו הפכו את הרעיון למציאות ויחד נפגשו ארבע אלמנות, יתום ואח שכול.

מלבד יעל ומיכל, הצטרפה שרית גומז אלמנתו של הטייס סרן דניאל הי"ד שנפל במלחמת לבנון השנייה ודנה שחייני אלמנתו של סגן אלוף ארז ז"ל, שנהרג כתוצאה מהתרסקות מסוק סמוך לחופי חיפה ב-2022. בנוסף אליהן, יש את ברק רודל, יתום לאמא שנפטרה מדום לב בשנת 2020, ויחיאל, אח שכול טרי לסרן איתן פיש הי"ד, קצין שריון שנפל בקרב בעזה במלחמת חרבות ברזל.

סטנדאפ שכול | מתוך הטיקטוק של סטנדאפ מה נפל עלי

מסתבר שבישראל ישנו צימאון לצעד כזה והכרטיסים ל-5 ההופעות הגדולות אזלו במהירות ויחד הופיעו השישה גם מול עובדים סוציאליים, כאלו שאבדו בני זוג ועוד ציור מגוון. כמו כן, התגובות מהקהל העידו כי הצחוק במופע, שנבחר לו השם "מה נפל עלי", שחרר בתוכם משהו. הפידבק המפרגן מצביע על רובד עמוק יותר שחווה הקהל במופע: 'עשה טוב על הלב', 'ניקה את הנפש'. כמו בכל מקרה, היה גם מיעוט בודד שסבר כי אסור לצחוק על כך.

הסטנדאפ 'מה נפל עלי' בנוי מקטעים של 10-15 דקות שמציג כל אחד מהמשפחות השכולות ובהנחייה של יעל שמופיע לקטעים קצרים בין לבין. ברק רודל שאיבד את אימו, מדגיש את הייחודיות שלהם ברקע המלחמה: "יש הרבה מיזמים מבורכים וכולם עושים אור". לדבריו, השוני שלהם מתבטא בכך שרוב המיזמים עוזרים בדבר מסוים וחולף, "אבל אנחנו פותחים דלת וצוחקים שעה וחצי על כל מה ש'אסור', כך ההומור הופך לכלי להתמודדות עם טראומה. הצחוק נוגע בכאב כך שאתה גובר עליו, מה שלרוב לא קורה".

דנה שחייני מתארת את קטע הסטנדאפ "שהלב והנשמה שלי הושקעו בתוכו" כמו גבס של יד שבורה. היא מספרת כי העצם לא נרפאה, כיון ששכול הוא כרוני, אבל כן התאחתה בצורה כזו או אחרת "ועכשיו צריך להסיר את הגבס. לטוב או לרע. מרגיש שזה הזמן". ההופעה הסירה את הגבס שלה: "זה גבס שאני לוקחת הביתה ושומרת, לא מוותרת. אבל כרגע מכניסה לאחסון".

"הסטנדאפ כזה שנוגע בנקודות של ההומור והאור מתוך הכאב", מציג יחיאל פיש. הוא חווה את השכול רק בשנה האחרונה כאשר אחיו סרן איתן הי"ד, קצין שריון נפל בשוג'אעיה מעט לפני חג החנוכה שעבר. "הוא לא מדחיק אותו, ולא משכיח אותו", מסביר פיש ומספר שאנשים יוצאים ממנו מבולבלים, כי מבדיחה אחת הם יכולים להתגלגל מצחוק, ובמקביל גם להתכווץ, להתמלא באמפתיה ולהרגיש גם כאב.

"אני לא יודע להשוות לדברים אחרים", ענה יחיאל לגבי השאלה על המעלה של המופע שלהם  מפרוייקטים אחרים: "יש המון דברים מטורפים שהעם ההזוי שלנו מצליח לעשות דווקא מתוך הכאב, ואולי זה מה שמיוחד בנו: ב"ה אנחנו בדור של גאולה, בדור של צמיחה ופריחה, והדבר הזה קורה אחרי אלפיים שנות גלות, אחרי סבל גדול ושנייה אחרי השואה, שהייתה מרסקת כל עם אחר". האח השכול הוסיף: "כל אחד הוא אור קטן – וכולנו אור איתן", כל אחד יודע להביא את הזווית שלו עם ההתמודדות מול החושך, ויחד יש אור.

אחיו של סרן איתן, שרק נכנס למעגל השכול וכבר פורץ איתו לבמה, מרגיש שכך הכאב שמציג כנה יותר. "הזווית של ההומור מאפשרת לי להתמודד מול הכאב, מאפשרת לי לא לפחד מהרגשות אלא לפתוח אותן בצורה שמתאימה לי, בצורה שלא מאיימת אלא משחררת". בתגובות שקיבל מהקהל, אמרו לו הצופים שחלקו במופעהכי קשה להם, כיוון שמדובר במקרה מאוד טרי. "אני מבין אותם, ומרגיש שככה זה הכי אמיתי. בגלל שהתהליך עדיין בהתחלה, וממש לפני חנוכה, בכ"א בכסלו ציינו את יום השנה, אני מרגיש שאני לוקח ביחד איתי את הקהל למסע המשותף".


"האובדן שלנו הוא לא אובדן אישי, הוא אובדן לאומי. איתן היה אישיות מדהימה, אי אפשר להקיף אותו בכלל בפורמט הזה, אבל העולם הפסיד המון בלכתו", מעיד האח השכול. מהרגע הראשון הם הרגישו במשפחה ליווי ותמיכה מכל הסביבה, כולם הרגישו שגם הם איבדו משהו. "אנחנו סוחבים איתנו משא שילך איתנו לכל החיים, אבל זה לא מסתיים רק אצלנו. להביא את הצד של ההומור ברגעים הגולמיים שלו, תוך כדי החוויות".

בצעד חסר תקדים, עלה יחיאל על הבמה לראשונה שלושה חודשים אחרי שאחיו נפל. "איך יעל שבח אומרת? עדיין מריחים את הבורקסים מהשבעה. הליווי של ההומור מהרגעים הראשונים עוזרים לי לשלוט באבל ובאובדן, ולא להיפך. לא תמיד זה קל, אבל זה בהחלט עוזר", מסיים.

עקבו אחרינו גם ב-Google News