אסיר ציון אדאורד קוזנצוב הלך היום (ראשון) לעולמו בגיל 85. קוזנצוב נולד במוסקבה ב-1939, לאב יהודי ואם רוסייה שגידלה אותו. אביו, נהרג בקרב ב־1941.
בשנת 1961 נעצר לראשונה על ידי המשטר הסובייטי ונכלא לשבע שנים, לאחר שהקריא שירי מחאה בכיכר מאיאקובסקי במוסקבה, ולאחר שפרסם עלונים נגד המשטר.
ב-15 ביוני 1970 הנהיג קוזנצוב, לצד מארק דימשיץ, ניסיון של ציונים מתנגדי משטר סובייטים לחטוף מטוס ריק מלנינגרד לשוודיה בדרך לישראל, על מנת לברוח מברית המועצות. הם נידונו למוות, אך בעקבות לחץ בינלאומי הומתק עונשם ל-15 שנות מאסר.
במהלך שהותו בכלא הסביוטי הספיק קוזנצוב לכתוב שני ספרים, שהצליח להבריח מחוץ לחומת בית המאסר למערב: 'יומני כלא' ו'אני אזרח ישראל'.
אשתו, סילווה, נדונה ל-10 שנות מאסר ושוחררה ב-1974 בעסקת החלפת אסירים ועלתה לישראל. ב-1979 שוחרר קוזנצוב מהכלא במסגרת עסקת חילופי אסירים עם ארצות הברית, יחד עם ארבעה אסירים נוספים, מתנגדי המשטר.
לאחר ששוחרר, עלה קוזנצוב לישראל ובשנת 1982 התמודד בבחירות לכנסת במסגרת מפלגה רוסית ראשונה. הוא ניהל את מחלקת החדשות של רדיו חירות.
קוזנצוב נישא בשנית ללריסה גרשטיין, פעילת ישראל בעליה. ב-2017 קיבל פרס מפעל חיים מערוץ 9, על תרומתו לעיתונות בשפה הרוסית בישראל.
