הקנצלר הגרמני, אולף שולץ, הפסיד הערב (שני) בהצבעת אי-אמון בבונדסטאג, צעד שסולל את הדרך לבחירות מוקדמות ב-23 בפברואר. ההצבעה, אותה יזם שולץ עצמו, הגיעה בעקבות קריסת הקואליציה המשולשת שהייתה מורכבת ממפלגת הסוציאל-דמוקרטים (SPD), הירוקים והליברלים (FDP), והותירה את הקנצלר בראשות ממשלת מיעוט שנתקלה בקשיים לקדם חקיקה.
לאחר חודשים של מתיחות פוליטית ומחלוקות על התקציב, המדיניות הכלכלית והתנהלות המדינה מול משברים בינלאומיים, בחר שולץ להשתמש בכלי החוקתי של הצבעת אי-אמון כדי להביא לבחירות חדשות. בעוד השמרנים והליברלים הצביעו נגד שולץ, הפתיעה מפלגת הימין "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) כשהראתה נכונות לתמוך בו, צעד שהקנצלר לא היה מעוניין בו, ושעלול היה להוביל להתפטרותו בכל מקרה.
1+כעת, משתאריך הבחירות נקבע ל-23 בפברואר, גרמניה נכנסת לתקופת מעבר רגישה. נשיא המדינה, פרנק-וולטר שטיינמאייר, צפוי לשחק תפקיד מרכזי בהליך הפורמלי של פיזור הפרלמנט והכרזה רשמית על מועד הבחירות, בהתאם למנגנוני היציבות החוקתיים שנקבעו אחרי מלחמת העולם השנייה.
במקביל, המפלגות השונות כבר נערכות למסע בחירות אינטנסיבי. הגוש השמרני בהובלת פרידריך מרץ מוביל בסקרים, מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" מתחזקת, וה-SPD של שולץ מפגרת בפער משמעותי. גם הירוקים, הליברלים, מפלגת השמאל "די לינקה" והברית BSW של סהרה ווגנקנכט מצפים למאבק פוליטי מר על כל קול.
בין הנושאים המרכזיים שיעמדו על סדר היום בבחירות: מדיניות כלכלית לשיקום המשק הגרמני המדשדש, התמודדות עם משבר האנרגיה ביבשת, מדיניות הגירה מתונה יותר או מחמירה יותר, ועמדת גרמניה בסיוע לאוקראינה. סוגיות אלו עשויות להשפיע על יצירת קואליציה יציבה לאחר הבחירות, אתגר לא פשוט לנוכח הפיצול ההולך ומתרחב במערכת הפוליטית.
סערה באירופה: זעם על גרמניה בשל הגברת הפיקוח בגבולות
לאחר שיתקיימו הבחירות, יישבו המפלגות סביב שולחן המשא ומתן. הקמת ממשלה יציבה אינה מובטחת, שכן החיבור בין מפלגות מרכז, שמאל וימין קיצוני עלול להיתקל במכשולים עקרוניים. כך, הבחירות המסתמנות בפברואר צפויות לסמן נקודת מפנה בפוליטיקה הגרמנית – מבחן ליכולת המדינה לשמור על יציבותה אל מול מפלגות קצה ועלייתם של אתגרים חדשים ביבשת.
