למהפכה בסוריה יש השלכות על כל המזרח התיכון במוקד לבנון וירדן. החשש הגדול בישראל הוא בעיקר מהאיום שיש כעת על היציבות של ירדן. ולא במקרה ביקורו שם בשבוע שעבר ראש השב"כ רונן בר וראש אמ"ן אלוף שלומי בינדר והנושא עלה היום לדיון בישיבת הקבינט המיוחדת היום בפיקוד מרכז.
אז למה ירדן נמצאת בעין הסערה? התשובה היא – תוצאה ישירה של הישגי המלחמה. המשטר החדש בסוריה הוא של איסלאמיסטים סונים קיצוניים אלה יכולים בנקל לחבור לאחים המוסלמים בירדן שמהווים אופוזיציה מאתגרת למלך עבדאללה.
ברגע שחיזבאללה הוכה קשות והתפרק, האירוע הזה מתחיל שרשרת של אירועים דרמטיים, חמאס מאבד את התמיכה בלבנון רוצה לפתע עסקה, סוריה מתפרקת לחלקים והמורדים מזהים את חולשת הציר השיעי והתוצאה לפניכם, אסד מובס ומוברח למוסקבה – סוריה נופלת בפחות משבוע והצבא הסורי הושמד בתוך 48 שעות.
ואם לא די בכך במשמרות המהפכה, ראש התמנון האיראני, כבר שמו בצד את הרצון להגיב לתקיפה הישראלית באיראן, ונראה שבטהראן מודאגים יותר מהקולות שעולים מסביבת טראמפ שהוא מתכוון לתקוף את הגרעין האיראני.
1+אז מה הפלא שכנופיות חמושים ביהודה ושומרון מאתגרות את אבו מאזן – קוראים לזה גל השראה בדומה לימי האביב הערבי שלא מעט מנהיגים גדולים נפלו בעקבותיו כמו מובראק במצרים וקדאפי בלוב.
חזרה לירדן – הממלכה באופן יחסי יציבה אבל מתחת לפני השטח יש תסיסה של הרוב הפלסטיני שחי בממלכה, לצד האחים המוסלמים שונאי ישראל אלה מקבלים השראה מסוריה ומבינים שכל המזרח התיכון כרגע ברעידת אדמה ושאולי זו הזדמנות לשנות את המשטר גם בירדן. החשש הגדול הוא שאם ירדן נופלת זה משליך ישירות על הגבול המזרחי הארוך ביותר שקיים למדינת ישראל וזה אתגר משמעותי שצריך בהקדם להיערך לו.
