ישראל מעוניינת לנצל את חוסר היציבות בסוריה ובכך להרחיב את נוכחותה הצבאית ברמת הגולן. צה"ל נוכח על הגבול עם המדינה המתפרקת, כאשר הוא מאייש את אזור החיץ, צעד שנתמך על ידי ארצות הברית. בפני ישראל עומדת הזדמנות לשינוי המציאות בגבול הגולן, עם זאת, העתיד של האזור אינו ברור ותלוי בהתפתחויות הפוליטיות בסוריה ובכוונות המורדים.
בתום אחת היממות הדרמטיות ביותר בהיסטוריה של המזרח התיכון, בישראל מזהים הזדמנות לשפר את הסטטוס קוו מול סוריה בטווח הזמן המיידי. בדרג המדיני הציבו שתי מטרות עיקריות לצה"ל: האחת, לשלול את היכולות האסטרטגיות של הצבא הסורי על מנת שלא יפלו חלילה בידי המורדים הג'יהאדיסטים ועל רקע זה היינו עדים לאחת היממות העצימות ביותר מבחינת תקיפות בסוריה מתחילת המלחמה ואולי מעולם.
2+
2+השנייה, צה"ל יכנס לאזור החיץ בין ישראל לסוריה, אותו אזור שהוקם לאחר הסכמי שביתת הנשק ב-1974 בעקבות מלחמת יום הכיפורים, ויתפוס רצועה שרחובה כמה מאות מטרים. למעשה כיבוש החרמון הסורי מהווה חדירה עמוקה ביותר של צה"ל – כארבעה עשר ק"מ לתוך השטח הסורי.
בתוך כך, ישראל מעדכנת מראש את האמריקאים בכוונה שלה לתפוס את אזור החיץ, מה שמקל עליה לעשות את המהלך הזה, שכן, העובדה גם ארצות הברית מחזיקה בסיסים צבאיים ושטחים שהיא תפסה בכוח בתוך שטח סוריה ולכן, לממשל קשה מאוד להתנגד למהלך הזה של ישראל.
כרגע לא ברור מה יהיה גורלו של אזור החיץ וכמה זמן צה"ל יישאר שם. אין כוונה להפוך את זה לכיבוש קבוע, אבל אם יתברר שהמשטר החדש הוא משטר עוין ומסוכן, כנראה שצה"ל יישאר שם בטווח הנראה לעין.
גורלה של סוריה והכיוון שבו ילכו המורדים שתפסו את השלטון הן שתי שאלות גדולות מאוד שכרגע מטרידות את הצמרת הישראלית. המורדים משדרים מסרים מתונים לכאורה, אך לא ברור אם זה מהלך של הונאה שנועד לקנות שקט בכדי להתבסס בשלטון, או שבאמת בכוונתם לנקוט במדיניות מתונה.
כך או אחרת, בישראל לא מתכוונים לקחת שום סיכון וצה"ל נערך לפלישה או מתקפה של המורדים על גבול רמת הגולן בכל רגע נתון. כמו כן, לא ברור האם סוריה תתפרק לכמה מדינות או תישאר מדינה מאוחדת, כל זה ישפיע על המשך הצעדים של ישראל ושל צה"ל באזור החיץ בעתיד.
