ראש הממשלה בנימין נתניהו עלה היום (שליש) לדוכן העדים בבית משפט השלום בתל אביב על מנת להביא את גרסתו לאירועים שעומדים במרכז פרשיות תיקי האלפים. נגדו עומדים אישומים בגין מרמה והפרת אמונים בשלושת התיקים, כשבמסגרת תיק 4000 עומד נגדו גם אישום בשוחד, אך זה קרס במהלך פרשת התביעה לאחר שהשופטים רמזו לפרקליטות כי יתקשו להוכיח את הסעיף המדובר במסגרת המשפט.
משדר מיוחד
"חיכיתי 8 שנים לרגע הזה", פתח נתניהו, "אני אומר את האמת. אמת, כפי שאני זוכר אותה, חשובה למען הצדק. אין צדק בלי אמת. אני רוצה להעיד. מקווה שלא יפריעו לי יותר מידי". עו"ד עמית חדד, שמוביל את החקירה הראשית החל לשאול את נתניהו על הטענה שהעלה כי כתבי האישום צמצמו את סיפור חייו לפרשיות האלפים ולחיי הנהנתנות. ראש הממשלה לא אהב את הדברים: "המציאות היא ההיפך הגדול. אני לא עוסק בעתידי אלא בעתיד מדינת ישראל".
נתניהו החל למעשה בקו שאמור להוביל אותו לאורך העדות היום, לפיו האישיות הנהנתנית שלו כפי שהיא משתקפת מכתבי האישום איננה נכונה. "מה שמנחה אותי בשירות הציבורי שלי זה קיום עם ישראל – אין קיום לעם ישראל בלי מדינת ישראל, אין קיום למדינת ישראל בלי שתהיה חזקה מאד צבאית קודם כל אבל לא מספיק, היא חייבת להיות חזקה כלכלית כי בלי כלכלה אין צבא. לחזק את ביטחון ישראל וכלכלת ישראל להפוך אותה לכלכלה חופשית מהקצה אל הקצה. לזה אני מקדיש את חיי ועומד מלחצים מבית ומבחוץ".
3+"במקום זה, מאחר ועמדתי על העמדות החיוניות לעמדתי, להבטחת הקיום שלנו, אני ספגתי ביקורות והתקפות ומשפחתי ספגה נאצות הכפשות ושקרים בהיקף שספק שמעט מאד אנשי ציבור בארץ. אם הייתי רוצה סיקור טוב הייתי רק צריך לבוא לקחת את האג'נדה של השמאל או חלק ממנה ולא הייתי עומד פה היום", התייחס לראשונה לכתבי האישום. "נהגתי באופן נהנתני?", שאל, "זהו שקר מוחלט". אני עובד 17-18 שעות ביממה, אני אוכל את ארוחותיי על שולחן העבודה.
עדות בזמן מלחמה
כזכור, בקשתו של נתניהו לקיצור ימי העדות בעקבות המלחמה והמצב הביטחוני נדחתה על ידי בית המשפט, וכעת יעלה ראש הממשלה להעיד שלוש פעמים בשבוע למשך כשש שעות, מהשעה 10:00 בבוקר ועד השעה 16:00 אחר הצהריים. כבר בשבועיים הראשונים נראה את השינויים התכופים הצפויים בלו"ז, כשהמשפט יתקיים בשבוע הראשון רק בימים שלישי ורביעי ובשבוע הבא יתקיימו במקום זאת ארבעה ימי דיונים. העדות עצמה עשויה להימשך כשלושה חודשים.
בחודש אוגוסט האחרון סיימה כזכור התביעה את החלק שלה במשפט, ובחודשים הקרובים יעלו לדוכן העדים נציגי ההגנה, כשהראשון שבהם יהיה ראש הממשלה. מי שמייצג את נתניהו בדיונים הוא עו"ד עמית חדד לבדו, זאת לאחר שעורך הדין בועז בן צור שייצג את ראש הממשלה בתיק 4000, ביקש להשתחרר מהתפקיד מסיבות אישיות.
תיק 1000 או 'תיק המתנות'
על פי כתב האישום, שמייחס לראש הממשלה עבירות של מרמה והפרת אמונים, קיבל נתניהו מהמיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה הכוללות בין היתר סיגרים ומשקאות חריפים בשווי של כ-700 אלף שקלים במצטבר. בתמורה פעל נתניהו למענם באמצעות מעמדו וסייע לראשון בהשגת אשרת כניסה לארצות הברית והארכת הפטור ממס לתושב חוזר, וכן ניסה להשפיע על ענייני רגולציה הנוגעים למיזוג החברות "רשת" ו"קשת".
3+שני העדים המרכזיים בפרשת התביעה היו מילצ'ן עצמו, שהעיד בשידור חי מבריטניה, והעוזרת שלו באותן שנים הדס קליין. התביעה ניסתה לבסס למעשה את הטענה שלמיליארדר היה "קו אספקה שוטף" של אותן טובות הנאה, ואת זאת אכן אישרה קליין בעדותה, אך ללא כל הוכחות וראיות בפועל לדברים. מילצ'ן מצידו הכחיש שהייתה כל התנהגות חריגה וטען כי המתנות לנתניהו ולרעייתו ניתנו כבר בשנת 1999, אז נתניהו כבר לא היה בתפקיד.
תיק 2000 או 'תיק מוזס-נתניהו'
על פי כתב האישום, שמייחס לראש הממשלה עבירות של מרמה והפרת אמונים, מו"ל העיתון 'ידיעות אחרונות' נוני מוזס הציע לנתניהו שוחד שכלל את שינוי אופי במערכת כלפי נתניהו ובני משפחתו, זאת בתמורה לקידום חוק שיגביל את הפצתו החינמית של העיתון 'ישראל היום', המתחרה העיקרי של מוזס בשוק התקשורת המודפסת בשנים האחרונות
העדים המרכזיים בפרשה היו נוני מוזס עצמו, ושני יועציו הבכירים של נתניהו שהפכו לעדי מדינה, ניר חפץ וארי הרו. מוזס טען במהלך עדותו כי השיחות בינו לבין ראש הממשלה כללו מערכת יחסים שגרתית שמתקיימת בין פוליטיקאים לגופי תקשורת. חפץ, שעבד גם בידיעות בעברו, צידד בגרסה של מוזס, טען כי השניים ראו אחד בשני אויבים, וכי השיחות לא כללו פן של שוחד. גם הרו ציין כי לא ראה בשיחות רובד פלילי.
3+תיק 4000 או 'תיק וואלה-בזק'
על פי כתב האישום, שמייחס לראש הממשלה עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, סייע נתניהו לאיש העסקים שאול אלוביץ' באמצעות החלטות רגולטוריות שהתקבלו לכאורה לטובת 'בזק' בזמן שכיהן כראש ממשלה וכשר והתקשורת, באופן שהניב לאחרון רווחים בסך 1.8 מיליארד שקל. בתמורה השפיעו אלוביץ' ואשתו על אופי הסיקור של נתניהו ובני משפחתו באתר החדשות 'וואלה' שבבעלותם.
העדים המרכזיים בפרשה היו שאול אלוביץ' ואשתו איריס, מנכ"ל משרד התקשורת באותה תקופה עד המדינה לשעבר שלמה פילבר, מנכ"ל חברת 'וואלה' אילן ישועה ומקורבו של נתניהו יד המדינה ניר חפץ. בעדותו הכחיש כמובן אלוביץ' את טענת התביעה ליחסי 'תן וקח' עם רה"מ וטען כי בוואלה פעלו בעצמאות מלאה כיאה לגוף תקשורת עצמאי וכי בבזק פעלו דרך 'הצינורות המקובלים'. ישועה טען בין היתר כי נתניהו קיבל גם סיקור שלילי וכי משפחת אלוביץ' לא הייתה מעורבת בעבודה העיתונאית. פילבר מצידו הדגיש כי משרד התקשורת פעל לפי שיקולים מקצועיים וכי נתניהו לא הנחה אותו לעשות דבר בעניין הרגולציות.
