בית המשפט העליון דחה היום (שני) עתירה שהוגשה בדרישה להוציא את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לנבצרות זמנית בזמן עדותו בתיק האלפים המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים.
פסק הדין, שניתן פה אחד על ידי הרכב של שלושה שופטים – רות רונן, אלכס שטיין וחאלד כבוב – דחה את העתירה וקבע כי לא הוכח שעדותו של נתניהו תמנע ממנו לתפקד כראש ממשלה, וכי משמעה של "נבצרות" הינה חוסר תפקוד ממשי.
השופטת רונן ציינה בפסק הדין כי הכרזה על נבצרות היא צעד חריג ביותר, המוצדק רק במקרים יוצאי דופן שבהם ישנה מניעה מוחלטת למילוי התפקיד. "העובדה שנתניהו צפוי להעיד אינה מספיקה כדי לקבוע כי הוא מנוע מלתפקד", כתבה רונן.
השופט שטיין הוסיף כי הטענה לנבצרות אינה עומדת במבחן המציאות משום שכל בר דעת מבין שנבצרות משמעה – חוסר יכולת לתפקד, וכי מדובר בעתירה פוליטית במהותה שאינה שפיטה. לדבריו, "הכרעה בשאלות אלו מקומה ביום הבוחר, לא ביום העותר".
בעתירה, שהוגשה על ידי פעילי שמאל נטען כי יש להכריז על נבצרותו של נתניהו במהלך מתן עדותו במסגרת פרשת ההגנה במשפטו, הצפויה להתחיל ב-10 בדצמבר 2024. העותרים טענו כי נוכחותו של נתניהו בבית המשפט תפגע ביכולתו לנהל את ענייני המדינה, בפרט לאור המצב הביטחוני המורכב שבו שרויה ישראל.
העותרים הדגישו כי מתן עדות במשפט דורש ריכוז וזמן ממושכים, דבר שמונע מנתניהו לבצע את תפקידיו כראש ממשלה. הם אף הוסיפו כי מצב שבו ראש הממשלה יידרש לעבור מדי יום בין עיסוקו בבית המשפט ובין תפקידו הציבורי עלול לפגוע באופן משמעותי בתפקודו.
בתגובת היועצת המשפטית לממשלה, נמסר כי אין עילה להכריז על נבצרות זמנית של נתניהו וכי יש להותיר את ההחלטה בנושא לשיקול דעתו של ראש הממשלה. כמו כן, צוינה עמדת מזכיר הממשלה כי כל הכרזה על נבצרות נעדרת בסיס משפטי.
נתניהו עצמו, באמצעות עורכי דינו, טען כי העתירה נובעת ממניעים פוליטיים ואינה שפיטה, תוך שהוא מדגיש כי תפקודו כראש ממשלה לא ייפגע בשל עדותו במשפט.
