416 ימים למלחמה: נשות המילואימניקים, העומדות ראשונות בעורף בזמן שהבעלים מגנים על המולדת בחזית, ניצבות בפני אתגרים מורכבים שרק הולכים ונעשים קשים יותר מיום ליום. הסדקים הולכים ונפערים בתחומים רבים: הקשר הזוגי, כלכלת הבית, גידול הילדים ובעיקר בתחום הנפש, שמתמודדות עם רמות בלתי סבירות של סטרס, חרדה, פחד ואף ייאוש.
גם בזמן שהבעל יוצא להפוגה בבית, הוא ניצב בפני מצב טעון: "חושב שהילדים הם חיילים? בוא, קח, בפקודה!", מספרת לנו נועה לסרי, אשת מילואימניק, אמא ל-2 ילדים קטנים מהמרכז, אשת חינוך ובעלת תואר שני שבעלה גויס מה-8 לאוקטובר, ומאז היא מג'נגלת בין הקריירה לבין גידול הילדים, בין הדאגה לייאוש, בין ערימת הכביסות שנערמו להחלפת בגדי העונות, בין הטלפון שמתקבל מביה"ס "הילד שלך..", "ואז את שואלת את עצמך, למה?".
1+אני שואלת את נועה האם יש כלים או מעטפת למשפחות, והיא משיבה בכאב: "אין מעטפת ואין כלים פורמליים ומקצועיים שנגישים לנשות המילואימניקים. מה שכן, המשפחה הקרובה עוזרת ומחבקת כמה שאפשר. אבל מענה לצורך אמיתי – טיפול נפשי, תמיכה פרקטית – אין".
אני שואלת אותה איך היא מכינה את הילדים לקראת הגעתו של החייל? "ביציאות הראשונות הייתה התרגשות רבה", מספרת נועה, "געגוע, פחד, חרדה, הלב עמד להתפוצץ. הילדים מוכנים אחרי מקלחות, מציירים לאבא ציורים, מתרגשים, לא מפסיקים לשאול: "אבא בא? באמת, באמת אמא?" חיבוקים ענקים עם הידיים הקטנות והמתוקות. "כן, כן, אבא בא, באמת באמת".
נועה מוסיפה לתאר את הנטל שהופך לכבד יותר ויותר: "בהתחלה הבית היה עומד מתוקתק כמו בערב פסח בכל הפוגה: ריח הבישולים באוויר, סירים על גבי סירים עם האוכל שהוא אוהב.
"לא רציתי לספר לאף אחד שהוא יוצא, כדי שלא יקפצו לבית", היא אומרת, "רציתי אותו בבית עם הילדים, כמו פעם, בימים שלפני המלחמה. אבל אז, אחרי כמה חודשים שהוא כבר לא עם יציאות מסודרות, אני כבר לא מכינה את הילדים והבית נראה אחרי שדה קרב – משחקי קופסא מפוזרים, לוגו בתפזורת, ציורים שרק התחילו ולא סיימו…".
"משולש פיצה עדיין על השולחן שטרם הספקתי לזרוק לפח. נגמרו הכוחות, נגמרו יכולות ההכלה. אבל משום מקום את לפתע מקבלת עוד קצת כוח ואומרת לעצמך: "לא נורא. עוד קצת זה ייגמר, הוא יחזור לתמיד ותוכלי לנוח קצת, לישון טוב וגם לצחוק. עכשיו קומי, קטן עלייך. כך כולם אומרים. קומי, חבל. תסדרי, תנקי, תכבסי, תשלמי בתשלומים, תראי אולי משהו מצחיק, אולי עוד קצת אמונה".
לסיום, נועה משתפת אותנו במסקנה שלה מהמלחמה הארוכה הזאת: הן המילואימניקים והן נשות המילואימניקים צריכים להכין את עצמם לרגע שבו המלחמה תסתיים. המילואימניק כבר לא אותו אחד שהיה לפני המלחמה. כנראה שגם אשת המילואימניק השתנתה והיא כבר לא אותה אחת".
הכתבה שקראתם נכתבה על ידי סטודנט/ית שסיימ/ה את קורס הדיגיטל של ערוץ 14. תוכן הכתבה מבטא את דעתו/ה האישית ויכולת הכתיבה של הסטודנט/ית שרכש במהלך הקורס. אם גם אתם מעוניינים להצטרף לקורס הדיגיטל והרשתות החברתיות ולקבל את הבמה היקרה הזאת, לחצו על הקישור והירשמו בהקדם. לכו תדעו, אולי הקריירה שלכם בערוץ 14 תתחיל עכשיו!
