"זו שאלה מרוממת ומרגשת שרב מקבל פעם בעשרות שנים, אם הוא בכלל מקבל שאלה כזו", אומר הרב קירשטיין, ראש ישיבת קריית שמונה, בעיניים נוצצות. כמה דקות לפני שיצא לבית הכנסת בחג סוכות האחרון, נשלחה תמונה לרב בצירוף שאלה הלכתית דחופה: "תלמידים ששירתו ברפיח, שהו בבית שבו נפער חור בתקרה ומתחתיו בנו סוכה, שאלו האם הסוכה הזו כשרה. דבר ראשון אני אומר להם אתם פטורים מהסוכה. אם הולכי דרכים פטורים אז על אחת כמה וכמה לוחמים".
את התשובה שלהם ראש הישיבה לא ניחש מראש והתרגש ממנה מאוד: "'אנחנו יודעים שאנחנו פטורים מהמצווה, אולם ביום הראשון של החג אנחנו רוצים לקיים אותה ולאכול כזית בסוכה". שאלות כאלו ועוד הרבה דומות מלוות את הרמי"ם השונים בישיבה מאז תחילת המלחמה. "מדהים שהלוחמים חושבים על דברים כאלו באמצע הלחימה", אומר הרב קירשטיין.
לא יודעים איך, אבל מסתדרים
בסיור בישיבה התיכונית "בני עקיבא – נחלים", שקיבלה בפנים מאירות את הישיבה הצפונית כיחידה אחת, אפשר להרגיש את האווירה החיובית שבוקעת מבין קירות בית המדרש. אך במסדרונות ובפנימייה, תחושת הגלותיות לא פוסחת על אף אחד.
3+על הפינוי המהיר מספר לנו המנכ"ל אליאב סמואל: "ביום שני היתה שיחה עם ראש הישיבה, הרב ברקאי, ראש העיר ושר האוצר, שבה הוחלט על הפינוי. ביום שלישי עוד היינו בקריית שמונה וביום רביעי כבר היינו בנחלים. ראש ישיבת "נחלים" אמר לנו אתם מוזמנים לבוא, אנחנו לא יודעים איך נסתדר, אבל נסתדר ועד היום אנחנו לא יודעים איך נסתדר, אבל אנחנו מסתדרים".
הרב קסלר, ר"מ שיעור א', שגילה כי טיל פגע בביתו בזמן שהוא ומשפחתו היו מפונים, מדגיש כי האווירה שיש בין כותלי בית המדרש היא הדבר שמחזיק את הישיבה בתקופה הקשה לכולם: "השארנו את הכל מאחור אבל את האווירה הבאנו לפה. אין את העיר, אין את הנוף, אין את המסביב, אבל מי שנכנס לבית המדרש בנחלים, מרגיש את אותה האווירה של בית המדרש בקריית שמונה". בני המשפחה של הרב קסלר התפנו עם שני זוגות בגדי שבת ושני זוגות בגדי יום חול בלבד לדירה בנתניה.
אליה ישיב ברינר, תלמיד שיעור ב', התקשה מאוד בשל המעבר: "היה לי משבר גדול והיה לי מאוד קשה ללמוד כי הראש שלי היה עסוק בהמון מחשבות ובדברים אחרים. עם הזמן צמחנו מתוך זה", אומר אליה. גם הראל יוסף מסוערי, תלמיד שיעור ה', מספר כי זה לא פשוט להיות מפונים: "יש תחושה של גלות, אין איך לתאר את זה אחרת".
מכותלי בית המדרש לשדה הקרב
מי שכרגע מגוייס ממשיך לשמור על קשר הדוק עם הישיבה ורבניה. בחופשות הקצרות רבים מקפידים גם להגיע לישיבה כדי להספיק כמה שעות של לימוד בבית המדרש. על אחד משלושת בני הישיבה שנפלו במלחמת חרבות ברזל, איתן דישון הי"ד, לוחם בסיירת גבעתי, שנהרג לפני כשנה בצפון הרצועה, מספר הרב קירשטיין: "הוא שוחרר רק ליומיים. יום אחד היה בבית, יום אחר כך הוא הגיע לישיבה ללמוד וביום שלאחריו כבר נפל".
אליה ישיב, שאמור להתגייס בחודשים הקרובים מספר כי הוא נרגש לקראת הגיוס ומרגיש שהישיבה נותנת לו המון כלים שיעזרו לו כשיתחייל: "אני לומד להכיר את עצמי, לומד לברר את ההשקפה האמונית שלי ומחזק את האמונה הדתית שלי בצורה שהיא לא תיפגע בהמשך בצה"ל. בזכות זה, אני הרבה פחות מפחד ממה שחשבתי והרבה יותר נרגש להבין שאני אהיה חלק ממשהו שגדול יותר ממני", מספר.
3+ראש הישיבה, הרב קירשטיין בטוח כי התקופה שבה התלמידים יושבים ללמוד בטרם יתגייסו, משמעותית ונותנת להם הרבה מאוד כוחות: "גם החבר'ה שיוצאים לקרב אומרים לנו 'תלמדו טוב זה עוזר לנו שם'".
הרב קירשטיין מספר על טלפון מרגש שקיבל מאחד התלמידים שמשרת כעת בלבנון: "התלמיד קבע חברותא עם חייל נוסף בזמנם החופשי. את לימודם, הם נאלצו להפסיק בשל יריות לכיוונם. התלמיד סיפר לי כי נפל מטר לידו פגז והוא אפילו לא נשרט. 'הרגשתי בחוש מה זה תורה מגנא ומצלא' אמר לי". הסיפור הזה כנראה יסופר בהמשך לכל התלמידים טרם גיוסם". עם זה התלמידים יוצאים לקרב ומנצחים", מדגיש הרב.
הרב קסלר אומר כי תהליך בניית הרוח מתחיל עוד בטרם התלמידים מגיעים לישיבה. לדבריו, הישיבה בונה את הקומה הנוספת שמכניסה לתוך השאיפות את הבירור המעמיק יותר. לדעתו של הרב, העוצמות שמתגלות בשדה הקרב מתגלות גם בבית המדרש: "זה לא פשוט ללמוד כאשר המחשבות נודדות אל החטופים, אל החברים בשדה הקרב, אל המלחמה עצמה ובכל זאת נשארים ללמוד מתוך ההבנה שזה הכוח שלנו. אין ספק שהתלמידים שמתגייסים מכאן לצבא מביאים איתם את הרוח".
הרב אלישמע כ"ץ, ר"מ שיעור ד', שבעצמו נלחם במספר סבבים בשנה האחרונה, מסכים עם הרב קסלר: "התלמידים מגיעים לישיבה עם ערכים מבית. הישיבה מעמיקה ומרחיבה את המקום שאיתו כבר באו ואת ההבנה שהם שייכים לציבור ולעם נפלא שיודע למסור את הנפש ולהיות חלק מהמקום הזה. אנחנו זוכים להיות חלק מהדבר הזה".
הישיבה תוביל את החזרה לקריית שמונה
בנוגע לחזרה לקריית שמונה אליה מצפים כל יום, הרב קסלר בטוח כי התלמידים יחזרו עוד לפני המשפחות אל העיר, בכדי להיות הגב והכוח החלוץ לפני המחנה, אך מקווה שהמדינה תעשה הכל כדי לוודא שהביטחון ישוב לעיר: "ההסכם צריך לכלול בתוכו את אפשרות התגובה המיידית על כל הפרה הכי קטנה ולסיים את מדיניות ההכלה".
מנכ"ל הישיבה, סמואל, שילווה את החזרה לישיבה בכל העניינים הטכניים אומר: "אנחנו כואבים את המרחק שיש לנו מהעיר. זה מחיר שאנחנו משלמים שהוא מאוד קשה לנו. החשיבה מראש לא לקחת שום דבר מקריית שמונה, שעדיין בתוקפה, היא כדי שנוכל לחזור לישיבה בשנייה הראשונה. ברור לכולם, כולל אנשי העיר שכשיהיה אפשר לחזור, הישיבה תוביל את החזרה".
3+הראל יוסף מסעורי מכריז כי יהיה הראשון לחזור בשמחה. בניגוד אליו, אליה לא סומך על הסכמים ובכל זאת יחזור לעיר כשזה יתאפשר: "אני כן ארגיש מעט מפוחד ומקווה שההסכם יכלול את הדברים שיבטיחו את הביטחון שם. אם לא, אנחנו נמצא את עצמינו בשביעי לאוקטובר חדש" .
הכתבה שקראתם נכתבה על ידי סטודנט/ית שסיימ/ה את קורס הדיגיטל של ערוץ 14. תוכן הכתבה מבטא את דעתו/ה האישית ויכולת הכתיבה של הסטודנט/ית שרכש במהלך הקורס. אם גם אתם מעוניינים להצטרף לקורס הדיגיטל והרשתות החברתיות ולקבל את הבמה היקרה הזאת, לחצו על הקישור והירשמו בהקדם. לכו תדעו, אולי הקריירה שלכם בערוץ 14 תתחיל עכשיו!
