בשבעה באוקטובר החל עידן חדש בהבנה של מדינת ישראל את אויביה מסביב.
כן, היום המסויט והמזעזע הזה, בו פרץ האויב מדרום את כל החומות וחלומות השקט שלנו תוך שהוא מבצע רצח וחורבן של קהילות יישובי העוטף הוא גם היום בו התפכחנו. בו הבנו שמה שהיה כבר לא יהיה. שחמאס הוא ארגון שלא ניתן לאפשר לו להתקיים כי כל נשימת חיים שלו משמעה מוות בחלונינו וטרור בפתחנו.
צפו במונולוג המלא של עידו טאובר:
בשמונה באוקטובר החליט צורר נוסף, מצפון, להכנס למערכה. חיזבאללה בהנהגת נסראללה החלו לירות לעבר יישובי הצפון וקשרו את המתקפה הזו באופן ישיר עם מלחמת הדרום.
תושבים פונו מחשש לאירוע פלישה וכיבוש המוני מצפון, שהתברר בהמשך כריאלי לחלוטין וכמסוכן בהרבה ממה שארע בעוטף עזה. חודשים ארוכים הלחימה נוהלה על אש קטנה במרכאות. ירי רקטי, כתב"מים, נפילות של חיילים ורצח אזרחים הפכו לשגרה אבל הלחימה העצימה בעזה דחתה את מכת הנגד של ישראל בהרבה, הרבה מדי.
4+רק בשבעה עשר בספטמבר השנה אישרה הממשלה את מטרת המלחמה הנוספת, השבת תושבי הצפון לבתיהם בבטחה.
מאז מערכת הביטחון החלה בשורת פעולות הרואיות ומדהימות. אירוע הביפרים, חיסול נסראללה וצמרת חיזבאללה, השמדת אחוז משמעותי מכוח האש של הארגון ופעילות קרקעית עוצמתית בקו הכפרים הראשון והשני מעבר לגבול.
היום, אחר הצהריים עומד הקבינט להכריע האם לקבל את הסכם ההסדרה או לא. הסיבות לקבל אותו ולחתום עליו לא מעטות. אתגר החימושים, אתגר שחיקת המילואים, האתגר המדיני באו"ם ועוד ועוד.
4+אבל עם זאת, אסור לשכוח את מה שלמדנו בשבעה באוקטובר. אי אפשר להתעלם מהשבועה שנשבענו שמה שהיה לא ישוב. לא עוד איום טרור מטר מהגבול. לא עוד הכלה של כטב"ם טועה, רקטה בודדת או ירי של כדור בודד מנשק קל.
אסור לשכוח כי כל רגע שהאויב נושם הוא פועל כדי לזרוע מוות וטרור אצלנו. ההסכם וההסדרה זה בכלל לא הסיפור כאן. הסיפור הוא הלקח שלמדנו – אם למדנו. הסיפור הוא ההבטחה שהבטחנו.
4+המבחן של ראשי המדינה הוא קיום מטרת המלחמה בדיוק כפי שנוסחה, במלואה. השבת תושבי הצפון לבתיהם בבטחה. לא לחודשיים, לא לשנה וגם לא לעשרים שנה. לעד.
את המטרה הזו חייבים להשיג גם עם האתגרים השונים. כפי שאמר ראש הממשלה בעצמו, גם אם נישאר לבד וללא אמצעי לחימה, נילחם בציפורניים. כי זו מלחמת חיינו.
אם המטרה הזו לא תושג, חזרנו אחורה. לתאריך פסטורלי ושקט, תאריך דמיון ותעתועים. השישה באוקטובר 2023.
4+