accessibility-icon
share-icon
צילום: משפחת מליק
צילום: משפחת מליק

חייהן של נשות המילואימניקים במלחמת "חרבות ברזל"

בית הספר לתקשורת

בית הספר לתקשורת

כה חשון ה'תשפה (26.11.24)

63

2

like

77

dislike

לאחר הטבח הנוראי בדרום, יצאה לדרך מלחמת "חרבות ברזל" אשר נמשכת עד היום, ללא שהסוף נראה לעין • חייהם של חיילים ולוחמים רבים שנקראו למילואים השתנו משמעותית וכך גם חייהן של נשותיהם, שנאלצות להמשיך ולנסות לחיות כרגיל במציאות בלתי אפשרית • דני אלפרוביץ', סטודנט בית הספר לתקשורת, קורס דיגיטל ורשתות, מחזור 6


מאז הטבח הנוראי שהתרחש ב-7 באוקטובר, מדינת ישראל נמצאת במלחמה נמשכת ללא שסיומה נראה לעין – מלחמת "חרבות ברזל". מילואימניקים רבים נקראים שוב ושוב לסבבי מילואים מתמשכים, ובקושי זוכים לראות את הבית.

אבל בזמן שאותם חיילי מילואים מסכנים את חייהם מדי יום באותם סבבים, רובנו מפספסים את העובדה שלחלקם הגדול יש גרעין משפחתי ורבים מהם נשואים ואבות לילדים שממתינים להם בבית, ונמצאים באי-ודאות גדולה באשר למצבו של אבי המשפחה.

בזמן שהמילואימניקים נמצאים בחזית ונלחמים בגבורה על הגנת המדינה, נשות המשפחה בעורף נאלצות להחזיק בעצמן את הנטל של שמירת והחזקת הבית – בין אם זה לפרנס את המשפחה ובין אם זה לדאוג לרווחת הילדים בעצמן, ללא תמיכת הבעל.

נשות חיילי המילואים מספרות לא אחת כי הן קורסות, מכיוון שהעומס שלהן הוא כפול: מצד אחד, כאמור, הן מתחזקות ומקיימות את הבית, ומצד שני – הן גם דואגות לבני הזוג שלהם שבחזית, מה שגורם לכך שאמנם העומס הפיזי גדל אך גם זה הנפשי גדל והן מתקשות לעמוד בו – דווקא בזמן שהן חייבות להחזיק את עצמן בשיא התפקוד.

maximize-image
images-count3+
צילום: משפחת מליק

כל סבב מילואים אמנם נגמר מתישהו, לאחר חודש או לאחר מספר חודשים. אך מכיוון שלמלחמה לא נראה סוף באופק, כמות סבבי המילואים היא בלתי נגמרת וכך יוצא שגם אם יש לזוגות אתנחתא קלה – מהר מאוד הם מוצאים את עצמם חוזרים למה שאפשר לקרוא לו כבר בישראל של ימינו "שגרת מלחמה".

הצבא כמובן מגדיר את הצורך באנשיו כ"צורך הכרחי", אך מהו המענה שמקבלות הנשים של אותם חיילי מילואים?

כאמור, מלבד הדאגה הנפשית והחרדות מהן הן סובלות באשר למה יעלה בגורלם של בני הזוג שלהם מדי יום, הגברים במשפחה נאלצים להפסיק את עבודתם הסדירה וכל הנטל הכלכלי נופל בעצם על הנשים, שצריכות לדאוג שהבית לא יקרוס כלכלית, במיוחד כשמדובר בזוגות נשואים עם ילדים שכמובן יש לדאוג גם להם.

קורל חולי, יועצת זוגית ומשפחתית, מתמחה בטיפול בדפוסי התנהגות דרך CBT

לא רק הנשים זקוקות וצריכות את בעליהן, אלא גם הילדים, שצריכים להמשיך בשגרת היום יום שלהם – כמו ללכת לבית הספר ולהכין שיעורי בית בלימודיהם – מתגעגעים ודואגים לאביהם שבחזית ומתקשים לתפקד כאילו הכל בסדר, בזמן שהם יודעים שהמצב רחוק מכך. 

רביד מליק בת ה-36, נשואה לחן מליק מזה כ-9 שנים ולהם יש שלוש בנות קטנות, הבכורה בת 4 ועוד תאומות בנות שנתיים. רביד עובדת כחוקרת בתחנת המשטרה של ג'סר א זרקא ובעלה, חן, עובד כפראמדיק בחברת "רפאל". ב-7.10 חן הוקפץ למילואים בגדוד 8207 של חטיבת הנחל הצפונית והוא משמש כפרמדיק בגדוד. עד היום שירת חן כ-260 ימי מילואים מתחילת המלחמה, הוא היה יוצא הביתה אחת לשבועיים-שלושה למספר ימים בודדים בלבד וחוזר בחזרה לגדוד שישב בקו העימות בגבול לבנון.

maximize-image
images-count3+
צילום: משפחת מליק

רביד מספרת: "לא חשבתי שתקופת המילואים של בעלי תהיה כל כך ארוכה ואצטרך להתמודד לבדי באתגרים של כלכלת הבית ותחזוקו, לצד עבודתי במשטרה וגידול הבנות. התמודדתי עם קשיים יום-יומיים בניסיון לשלב בין שגרת הבית וגידול הבנות לבין העבודה וכל זאת ללא חן. בתחילת המלחמה לא היו לבנות מסגרות ונדרשתי לבקש עזרה רבה מהסבים והסבתות שלהן כדי שאני אצליח לעבוד".

היא מוסיפה כי "הבנות קטנות בגילן וחיפשו את אביהן ולא יכולתי להסביר להן בצורה אופטימלית היכן הוא נמצא כל הזמן. הסברתי ככל שביכולתי. יחד עם זאת הצבתי לעצמי סטנדרטים לגידול הבנות ואחזקת הבית ושגרת יום קבועה שאני יוכל להכיל. התקופה הזו גרמה לי קמה אני מסוגלת להיות עצמאית וחזקה לא רק בשבילי, אלא גם בשביל הבנות שלי וגם בשביל בעלי, אשר נמצא בגבול הצפון ועוזר לשמור על המדינה כל הזמן הזה. תמיד התנחמתי בזמן הקצר שהוא היה חוזר אחת לכמה זמן, אוגרת מצברים ומתחילה את השגרה מחדש כשהוא היה עוזב בחזרה לשטח, לטובתי שלי, של בנותיי ובעלי".

בעקבות העומס הרב שנוצר עליהן, נשות מילואימניקים רבות נאלצות לעזוב את מקום העבודה שבו הן התרגלו לעבוד והרוויחו משכורת בדרגת שכר מסוימת ולקחת על עצמן עבודה אחרת, שכוללת פחות שעות עבודה וכיוצא מכך גם משכורת פחותה משמעותית – כדי שהן יוכלו להמשיך ולשמור על שגרת הבית והטיפול בילדים.

נשות העורף מתקשות לעמוד בתשלומי שכר הדירה וההוצאות היומיומיות, שנותרו זהות ואולי אף התייקרו. ככל שסבבי המילואים הולכים ונמשכים ויש רק מקור הכנסה אחד – שגם הוא הצטמצם – יש למשפחות הללו קושי לעמוד בתשלומים ומשפחות רבות נאלצות לעבור לדירה זולה יותר ואיכות החיים שלהם פוחתת בהתאם, כשאין בפניהם ברירה אחרת.

maximize-image
images-count3+
צילום: משפחת מליק

אבל נשות המילואימניקים, כמו בעליהן, מנסות לשמור על התדמית החזקה והיציבה של "אשת חיל". והאמת, אין להן ממש ברירה אלא להמשיך ולהיות חזקות על אף ההכבדה הגדולה על הנפש, כי ברור להן שהמדינה צריכה עכשיו את לוחמיה ומשרתי המילואים שלה יותר מתמיד.

גם אם הצבא לא רואה במילואימניקים שלו כ"בעלים" ו"אבות", הן הגיבורות השקטות, הן נוטלות בנטל המלחמתי והצבאי לא פחות מבעליהן, הן חיות את "שגרת המלחמה" הזו לא פחות והן מתמודדות איתה בגבורה רבה. הבעלים שומרים על המדינה, נשותיהם שומרות על הבית והמשפחה.

הכתבה שקראתם נכתבה על ידי סטודנט/ית שסיימ/ה את קורס הדיגיטל של ערוץ 14. תוכן הכתבה מבטא את דעתו/ה האישית ויכולת הכתיבה של הסטודנט/ית שרכש במהלך הקורס. אם גם אתם מעוניינים להצטרף לקורס הדיגיטל והרשתות החברתיות ולקבל את הבמה היקרה הזאת, לחצו על הקישור והירשמו בהקדם. לכו תדעו, אולי הקריירה שלכם בערוץ 14 תתחיל עכשיו!

עקבו אחרינו גם ב-Google News