בימים האחרונים, טרום אישור תקציב המדינה בממשלה – וכמובן גם לאחריו, התקיים דיון ציבורי ותקשורתי נרחב, על יתרונותיו וחסרונותיו, על הגזירות, ה"מקלות" וה"גזרים" שבו. נושאים רבים עלו בו; אלא שמדהים היה להיווכח כיצד בתכנית הכלכלית של משרד האוצר, לא הייתה כלל התייחסות לשוק ההון המקומי. הבורסה בישראל "מתייבשת", אין הנפקות חדשות, יש הסטה גדולה של השקעות לחו"ל, יש קיטון בהשקעות זרים בישראל והמדדים בבורסה מפגרים בצורה משמעותית אחרי חו"ל.
כל זאת, כאשר ברקע נמצאות חברות הדירוג הבינלאומיות, שהורידו כזכור את דירוג האשראי של ישראל. וכיצד מתייחסים לנושא משרד האוצר ושר האוצר, שהוא ה"קברניט הכלכלי" של מדינת ישראל? מה עושים כדי לאושש את שוק ההון, שהוא "מנוע צמיחה" מרכזי במשק? התעלמות מוחלטת. מקבלי ההחלטות כנראה לא מבינים את חומרת המצב, או שאינם מודעים לו. ברור שעם ההשלכות המורכבות של המלחמה הכואבת והמתמשכת, בכל ההיבטים, נתמודד עוד שנים. אלא שאולי נכון להזכיר לשר האוצר ולאנשי משרדו שבהחלט יש דרכים להגדיל את הכנסות המדינה ולהפחית את הגירעון גם בעת הזו מבלי להכניס את היד לכיס של האזרחים, והגיע הזמן לנקוט בהן. אחת מהן היא תכנית כוללת להאצת שוק ההון.
לצערי, שוק ההון נתפס בחוגים מסוימים כ"מיושן", בוודאי פחות "סקסי" מהייטק; ויש גם הלך רוח מוטעה שהתקבע במסדרונות הכלכליים, לפיו שוק ההון פחות נוגע לציבור הרחב, ואמור לעניין בעיקר את האליטה הכלכלית. זו טעות. שוק ההון הוא של כלל האזרחים; כולנו חוסכים בו, משקיעים בו, עובדים בו – והגברת הפעילות בו בצורה ניכרת משמעותה צמיחה ללא צורך בהוצאה תקציבית. פיתוח שוק ההון הציבורי בישראל הוא אינטרס לאומי מובהק ולכן השקעה של המדינה בו חשובה לכל אדם מאזרחי מדינת ישראל. שוק הון ציבורי מהווה מנוע צמיחה חיוני לכלכלה הישראלית; הוא מאפשר פעילות השקעות יעילה ובכך משיג מטרות רבות, שנדמה כי המרכזיות שבהן הן גיוון הזדמנויות ההשקעה והחיסכון לציבור מצד אחד, ויצירת מקור מימון אטרקטיבי לעסקים מן הצד האחר.
שוק ההון הציבורי נועד לשרת את הכלכלה המקומית: הוא מסייע בהקצאה יעילה של המקורות במשק, מגדיל את הפעילות העסקית ותורם לצמיחה ולתעסוקה. הוא מספק גישה רחבה, זמינה וכדאית למקורות הון וחוב עבור חברות ישראליות ובכך מאפשר להן ליזום ולהרחיב את פעילותן, לייצר מומחיות ויתרונות יחסיים, לפתח מגוון ענפי פעילות, להעניק שירותים ולפתח מוצרים ברמה גבוהה – יסודות המאפשרים להן גם לצרף עובדים חדשים לשורותיהן. זו גם הסיבה שמחקרים כלכליים רבים מצביעים על קשר הדוק בין שוק הון ציבורי מקומי חזק ותוסס לבין כלכלה יציבה וצומחת. מבט על העולם מראה מתאם חזק בין כלכלות מבוססות לבין שווקי הון ציבוריים מפותחים ומצליחים. הדבר נכון בעת שגרה, ונכון שבעתיים במצב בו המשק הישראלי נמצא במצב מלחמה.
ממשלת ישראל, ובמיוחד שר האוצר, לתשומת ליבכם: אחרי כמה שנים קשות, שוק ההון המקומי נמצא בצומת דרכים קריטי. המשך הזנחה והיעדר תשומת לב לשוק ההון, משמעותם היחלשות הכלכלה הישראלית כולה. כל היערכות כלכלית מקיפה לקראת השנה הבאה, ולא פחות מכך – ל"יום שאחרי המלחמה", חייבת לכלול צעדים לעידוד שוק ההון המקומי. בהשקעה תקציבית נמוכה יחסית, בוודאי ביחס לתכניות אחרות שהן עתירות תקציב, ניתן להגיע להישגים נהדרים. על הממשלה והרגולטורים לפעול במשותף עם הסקטור הפרטי כדי ליצור סביבה תומכת ומזמינה, שתאפשר לשוק ההון לגדול ולהתפתח, ובכך להבטיח את הצמיחה הכלכלית של ישראל לעתיד. כמי שהיה באוצר בסיטואציות דומות, למשל במלחמות לבנון הראשונה והשנייה, וכיועץ לראשי ממשלה בעבר, אני יודע שהדבר בהחלט אפשרי, צריך רק לרצות, לתכנן ולפעול. זה הכל.
