אין באמת התעצמות של לחימה כרגע בלבנון. להפך, יש ירידה משמעותית בעוצמת הלחימה בלבנון. אנחנו במספרים שלא דומים למה שראינו בשבוע שעבר. 60 תקיפות בדחיה בשבוע שעבר, ומיום ראשון אנחנו עם 11 תקיפות בלבד.
לגבי הדיווחים על הרחבות תמרון וכהנה, אין באמת שינוי בעניין הזה. מאז הכניסה של אותה אוגדה לעומק לבנון, כרגע צה"ל קצת מוריד את הקצב. אני לא יודע אם זה קשור לשיח שמתקיים כרגע בלבנון על הסדרה או הפסקת אש, אבל בפועל זאת המציאות.

צה"ל נמצא בקו הבתים השני כבר אבל שבוע ואין שינוי כרגע בקו הלחימה בלבנון. אין פה שום דבר שהשתנה, לא מכניסים כרגע כוחות חדשים. שלוש אוגדות כרגע בצפון, משהו שלא משתנה כבר הרבה מאוד זמן. יש איזשהו סוג של "הולד" מסוים. גם רואים לפי כמות התקיפות, כמות המטרות וכמות התוצאות – אין כאן שינוי מהותי.
כשמסתכלים רגע על תחילת המלחמה והצבת היעדים, לא נראה לי שמישהו דמיין שאנחנו נגיע לנקודה כזו. מעבר להסגת יעדי הלחימה בצפון – בטח לא אחרי חיסול של כל צמרת הארגון וגם של אלה שהחליפו את אלה שהחליפו.

מצד אחד, זה נכון שיש כאן אירוע שצריך להיות נשלט על ידינו. אנחנו אלה שצריכים לשלוט כרגע בכל מה שקשור לקצב ולא ללכת להסדרה, אלא לסיים את קילוף יכולות חיזבאללה ולקחת את הארגון מתחת לרף של מה שמוגדר כארגון טרור.
מצד שני, הכנסנו את עצמנו לסוג של פלונטר. הגדרנו יעדים שמתחת למה שהשגנו, ועכשיו הצבא אומר, אנחנו את שלנו עשינו, או שתגדירו יעדים חדשים – השמדת כל היכולות של חיזבאללה, או שתגידו לנו מה לעשות.

זו הסיבה שאנחנו כרגע באיזושהי בלימה מסוימת. צה"ל אומר כבר שבוע שהוא כמעט סיים את היעדים. צריך לקבל החלטות לגבי ההמשך.
כששואלים את הדרג של המפקדים, הם כמובן רוצים להמשיך להילחם. הדרג הבכיר יותר מחכה לתשובות של הדרג המדיני, והדרג המדיני כרגע מחכה לתשובה של הוכשטיין. ואולי ב-48 השעות הקרובות נדע לאן פנינו בעניין הזה, כשנקבל את תשובת לבנון.

ממה שאני כרגע שומע, חיזבאללה הולך כנראה לבעוט בדלי של הסדרה, ואנחנו נצטרך לקבל החלטה. מה עושים הלאה? אם אנחנו ממשיכים את הלחימה או מתקפלים ונותנים לחיזבאללה עוד צלם לרדת מהעץ כדי ללכת להסדרה בכל זאת. אני מניח שה-24 השעות הקרובות יהיו מאוד מכריעות. נראה מה הוכשטיין יעשה – יבוא לישראל עם הצעה לבנונית נגדית או יחזור לארה״ב ויגיד שחזבאללה לא מעוניין בעניין הזה בכלל.
צריך לשים לב לנתונים הבאים, כל שניים משלושה בתים בדרום לבנון הם של פעילי חיזבאללה, של אנשי רדואן. חיזבאללה בנו את הבתים שם במטרה להפוך אותם למוצבים קדמיים, מחסני אמל״ח וכניסות לתשתיות תת-קרקעיות. כל הבתים שצה״ל הרס היו בתים שנמצאו בהם מחבלים ואמל״ח.

ברגע שהחלה המלחמה, תושבי דרום לבנון ברחו משם, וחיזבאללה השתלט גם על בתים שהם לא שלו. עכשיו, אין באמת מישהו בלבנון שיכול לבנות מחדש את הבתים הללו אם הוא לא חיזבאללה, כי מדינת לבנון מרוסקת כלכלית. מי שיבנה את ההרס יכול להיות רק ארגון טרור – שיקבל כסף איראני.
מדינת ישראל לא תוכל לאפשר לרדואן לחזור לקו הגבול, לא תוכל לאפשר לתושבי מטולה, עוד פעם שכנים שהם חיזבאללה ורדואן, זה לא יכול לקרות, ושאלת המבחן האמיתי של היום שאחרי היא באמת שאלת האכיפה, האם אנחנו נשמיד בית שחיזבאללה בנה אותו מחדש ומתחתיו תהיה עוד פעם תשתית תת קרקעית, ומתחתיו ובצדדיו יהיו עוד פעם מחסני אמל״ח? אם אנחנו לא נעשה את זה, אז לא עשינו שום דבר.

זה בדיוק מה שקרה ב-2006. קיבלנו החלטה להשמיד את כל התשתיות שחיזבאללה בונה, ולא השמדנו. פשוט סימנו אותן על המפה, ונתנו לחיזבאללה חמש עשרה שנה לבנות מפלצת. המבחן האמיתי הוא לא מה יהיה כתוב על הנייר בינינו לבין הוכשטיין, אלא המבחן האמיתי יהיה מה נעשה דקה אחרי שהמלחמה הזאת מסתיימת.
חיזבאללה יחזור לשקם את היכולות שלו, אני מאמין שהוא לא רק יחזור לשקם את היכולות שלו, הוא גם יעשה את זה בקצב הרבה יותר מהר. איראן תשלח למזרח התיכון כמויות עצומות של נשק, ותנסה להחזיר לחיזבאללה את כושר היכולת שלו כמה שיותר מהר. לגבי בניית מנהרות, זה כנראה ייקח להם קצת יותר זמן, אבל אני לא חושב שהם יוותרו על הדבר הזה.

אז, במידה ויש הסכם ויאפשרו לתושבי לבנון לחזור איך אפשר לדעת אם לא מגיעים לשם גם מחבלי חיזבאללה, ששוב פעם יישבו לנו כאן על גדר הגבול? את זה נדע לפי מי שבונה את הבתים האלה מחדש. תושבים תמימים לא יהיה להם לאן לחזור לשם. מי שירצה לבנות בית, יצטרך בצורה כזו או אחרת להצטרף כנראה לארגון הטרור. ישראל תצטרך לאכוף את זה ולא תוכל לאפשר לרדואן לחזור לקו הגבול.
