accessibility-icon
share-icon
צילום: רויטרס
צילום: רויטרס

"שונא יהודים": כך סיקרו בתקשורת השמאל את ניצחונו של מיליי

שלום כלפון

שלום כלפון

יח חשון ה'תשפה (19.11.24)

41

11

like

0

dislike

לפני שנה חאבייר מיליי נבחר לנשיאות ארגנטינה • רוב הכותרות התייחסו למיליי כאל "ימני קיצוני", "פופוליסט", ואף עיתון מעריב כינה אותו: "אוהב את ישראל אבל שונא יהודים" • האם הביקורת התקשורתית על מיליי עמדה במבחן המציאות?


לפני שנה בדיוק, חאבייר מיליי, מועמד ליברטריאני מהימין, נבחר לנשיאות ארגנטינה. ניצחונו עורר תגובות סוערות בכלי התקשורת ברחבי העולם וגם בישראל. רוב הכותרות התייחסו למיליי כאל "ימני קיצוני", "פופוליסט", ואף עיתון מעריב כינה אותו: "אוהב את ישראל אבל שונא יהודים".

שנה אחרי, עם עמידתו האיתנה לצד ישראל והעם היהודי לצד הצלחותיו העצומות בשיקום הכלכלה הארגנטינאית, עולה השאלה: האם הביקורת התקשורתית על מיליי עמדה במבחן המציאות?

דמוניזציה של הימין

עיתון דה-מרקר תייג אותו כקיצוני ותהה האם מיילי יצליח לשקם את הכלכלה הארגנטינאית: "רבים מטילים ספק שמדיניותו הרדיקלית תחלץ את המדינה מהבוץ הכלכלי".

כך הארץ שכינו אותו: "פופוליסט", כלכליסט, וואלה וערוץ 12 עם הכותרת: "מועמד הימין הקיצוני", וכמובן מעריב שהקטין לעשות וכינה את מיילי: "אוהב את ישראל אבל שונה יהודים".


היחס החם שלו לישראל ולקהילה היהודית בארגניטינה, הביקור המצולם שלו באוהל חב"ד – ליובאוויטש בקווינס, הפגישה שלו עם משפחות חטופים, הקרבה שלו ליהדות ועוד, כל אלו לא עמדו לו מול תקשורת ישראלית עוינת.

שנה אחרי: המציאות מראה אחרת

שנה חלפה, והנתונים מצביעים על שיפור ניכר במצב הכלכלי של ארגנטינה. האינפלציה התלת-ספרתית – אחד המשברים הקשים ביותר שפקדו את המדינה – מראה סימני ירידה, ומדיניותו הליברטריאנית מתחילה למשוך השקעות ולייצב את השווקים. מיליי הצליח ליישם רפורמות מבניות בשוק העבודה, לצמצם את הביורוקרטיה ולחזק את הכלכלה המקומית.

מיליי נקט בצעדים נועזים למטרת צמצום הוצאות המדינה ולהילחם באינפלציה המשתוללת ובחובות המעמיקים. אחד הצעדים הראשונים היה הפחתת ערך המטבע, הפזו, בחצי, בשאיפה להעמיד את המטבע על בסיס יציב יותר. הוא גם פעל להפרטת חברות ממשלתיות והפחתת כוחות האיגודים המקצועיים, ששלטו בכלכלה עד כה.

בין השינויים המרכזיים שמיליי מבצע הוא צמצום הבירוקרטיה, קיצוץ בהוצאות וסגירת משרדי ממשלה, והפחתת ההגבלות על השוק החופשי. הגישה שלו גרמה כצפוי להתנגדות עזה, בעיקר מצד איגודים ובעלי שליטה. למרות זאת, השוק הגיב באופן חיובי עם עלייה במדדים הפיננסיים.

כחלק ממאבקו, מיליי הצהיר שהוא לא יתמהמה עם הרפורמות גם אם לא ימצא תמיכה פוליטית רחבה מהפרלמנט. הוא גם הציע חבילת רפורמות הכוללת קיצוץ בהוצאות הציבוריות והגברת המיקוד במגזר הפרטי במטרה להחיות את הכלכלה.

דפוס חוזר: ביקורת אוטומטית כלפי הימין

על רקע הצלחותיו הראשוניות, מתעוררת ביקורת על האופן שבו כלי התקשורת הישראלים – כמו רבים בעולם – בחרו לסקר את מיליי. במקום להמתין ולבחון את מהלכיו בשטח, מרביתם עטו עליו תוויות של "קיצוני", "פופוליסט" או "רדיקלי", לעיתים תוך שימוש בסטריאוטיפים וללא ביסוס עובדתי.

המקרה של מיליי אינו ייחודי. פעמים רבות, מנהיגי ימין, במיוחד כאלה שמגיעים עם אג'נדה ברורה ולא מתנצלת, מוצגים בתקשורת כקיצוניים, לעיתים עוד לפני שניתנה להם הזדמנות להוכיח את עצמם. הדפוס הזה חוזר גם בישראל וגם בעולם, ומעלה שאלות על אובייקטיביות הדיווח והיכולת של התקשורת לשקף תמונה מאוזנת לציבור.

עקבו אחרינו גם ב-Google News