ביום חמישי האחרון, הלוחם עברי דיקשטיין ז"ל ששירת בלבנון, נפל בהיתקלות מול מחבלי חיזבאללה. לפני שיצא למשימתו האחרונה, דאג עברי להפתיע את אשתו והזמין עבורה זר פרחים בצירוף מכתב אישי, אותו מביא לנו כתבנו הצבאי הלל ביטון רוזן.
בסיום הלוויה ביום שישי, הטלפון צלצל בבית משפחת דיקשטיין. מהעבר השני של הקו נשמע שליח הפרחים, שהודיע לאלמנתו על המשלוח שהוזמן במיוחד עבורה. כשהזר הגיע, נחשף גם המכתב המרגש, שנראה כאילו עברי כתב אותו בידיעה שהוא עלול לא לשוב.

במילים כנות ואוהבות כתב:
"אשתי היקרה, כותב לך שוב מהצפון הרחוק, מקווה בפעם האחרונה. אני כאן, שמח, ועושה משהו משמעותי עבור העם שלנו. מבקש ממך לחייך ולהיות עם ראש מורם. אני בסדר, לא לדאוג לי. אוהב אותך הכי בעולם. תתפנקי בשוקולד ותהני מיופיו של הזר. שלך תמיד, עברי."
הזר והמכתב יחד עם המסר הכל כך ברור בו, שהשאיר מאחוריו הם עדות לאנושיות ולחוסן הרוח שלו, שסימלו את דמותו כלוחם בצבא ישראל וכאדם.

סגן עברי דיקשטיין, בן 21 מהיישוב עלי, מפקד מחלקה בגדוד 51, חטיבת גולני, נפל ביום חמישי האחרון בקרב בדרום לבנון במהלך המלחמה למען הגנת העם והארץ.
התחתן לפני שנה ושלשה חודשים ועבר לגור ביישוב אלעזר שבגוש עציון. הותיר אחריו את אשתו מרים, הורים – אילן וצופיה וחמישה אחים. היה אל”מ במיל’ מפקד חטיבת עציוני לשעבר ומפקד סיירת גולני לשעבר. הוא השלישי מאותה שכונה שנפל במלחמה, לפני נפלו שילה ראוכברגר ורועי בית יעקב הי”ד.
