סמ"ר אור כץ הי"ד ממעלה אדומים שירת כחובש קרבי בגדוד שמשון של חטיבת כפיר ונהרג במהלך הלחימה בצפון רצועת עזה כשהוא בן 20 בלבד. יחד איתו נהרגו בקרב הלוחמים סמ"ר נווה יאיר אסולין, סמ"ר גרי ללהרואיקימה זולת וסמ"ר אופיר אליהו השם יקום דמם. הוא הותיר אחריו את הוריו איריס וירון, שני אחים גדולים ואחות קטנה.
4+חבריו לצבא אמרו שכאשר היה צריך מתנדב לתפקיד מסוים, תמיד אור היה הראשון לבצע אותו ועשה כמה שיותר כדי להקל על שאר החיילים שאיתו. מפקדו אף סיפר שהיה מגיע אליו ביום שהרגיש רע: "ורק מלראות את החיוך של אור – העצב היה נעלם". במהלך שירותו הצבאי קיבל פעמיים תעודת הצטיינות. אחת מהן על פעילות מבצעית בחברון לאיסוף נשקים ואמל"ח ומעצר מחבלים.
4+"קרן שמש, מפיץ אור סביבו"
גיסתו נוי סיפרה כי היה אדם של אהבה ונתינה, ועזר לכל מי שרק ביקש: "כשמו כן הוא, במקום שהוא היה היו מרגישים את אור". אביו תיאר בראיון לערוץ 14 את הקשר המיוחד שהיה ביניהם: "מלא חום ואהבה", הוא סיפר. "כשחזר הביתה אחרי שלושה שבועות, היה הולך לתפילה בנץ ומגיע אחר כך לתת חיבוק לאמא ולאבא. הרגשנו שהוא היה מקור של חום ושל אהבה נדירה", הוסיף האב השכול.
4+אביו ספד לו בהלוויה: "המלך קראנו לו במשפחה. חייכן, שקט, צנוע, מלא שמחת חיים, תמיד מחייך, מותיר חותם בכל מקום בו הוא נמצא". אמו הוסיפה: "הכל היה אצלך רק טוב. אף פעם לא התלוננת. תמיד אמרת 'הכל בסדר אמא', 'הכל היה טוב'. תמיד דאגת לכולם ואף פעם לא דאגת לעצמך. אני חצי בנאדם עכשיו. אי-אפשר בלעדיך. אתה זה שנתן לנו את כל התקווה. לחיבוק שלך אין מחיר. סבא וסבתא מקבלים אותך למעלה בזרועות פתוחות, הם ייהנו ממך למעלה".
4+אחיו מתן ספד לו בלוויה: "ילד של אהבה, של טוב ושל שמחה. הגעת לחיי כמו קרן שמש", אמר והוסיף: "מילאת את חיי באור ובאהבה. אני זוכר שהיית במעון והייתי בא אליך, מתרגש לחבק אותך ולשחק איתך, רק רוצה להיות שם איתך. אומרים שמחשבה יוצרת מציאות וניסיתי לחשוב טוב, אבל זה לא עבד אח שלי. נפרדת מאיתנו אבל אנחנו לא נפרדנו ממך. תמיד אעצום את העיניים ואזכור אותך מאושר ומחייך״.
