סיכום ביניים: 401 ימים חלפו מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר, ננסה להסביר את המצב הנוכחי בלחימה ברצועת עזה.
מאז החליט הדרג המדיני להעביר את הקשב לגזרה הצפונית, רצועת עזה הפכה לזירה לחימה משנית. לכאורה, מטרה אחת מתוך 4 מטרות המלחמה אפשר לומר שהושגה – מיטוט היכולות הצבאיות של חמאס.
מה עוד לא הושג? מיטוט היכולות השלטוניות של ארגון הטרור הרצחני, השבת החטופים לישראל והחזרת התושבים ביישובי עוטף עזה לבתיהם.
סיכום 400 ימי לחימה: מה קורה ברצועת עזה? | נועם אמיר
מה בפועל קורה כעת בעזה? שימו לב למפה הזו שבתמונה, רצועת עזה פרוסה מצפון – ועד ציר פילדלפי. בפועל, צה"ל כרגע מכתר את כל הרצועה, כל הצבע הכתום שאתם רואים על המסך – זה אזור שנמצא בשליטה צבאית.
אפשר לראות במפה גם את ציר פילדלפי ואת ציר נצרים – רואים כמה הוא הורחב וכרגע המסדרון עומד על 7 קילומטרים רוחב. במפה מופיע גם הגבול עם ישראל בצד הצפוני, וגם הציר האחרון שמבתר כרגע את מרחב ג'אבליה – ובעצם מבתר את הרצועה לארבעה חלקים. בחלק הצפוני ביותר של הרצועה אין עזתים כלל, וזה גם האזור היחיד ברצועה שלא נכנס לשם סיוע הומניטרי.
1+
1+כרגע, רוב הכוח הלוחם והמתמרן פועל במרחב ג'אבליה, שם נדרשים עוד כמה שבועות לסיים את המשימה ומיד לאחר מכן הכוחות המתמרנים יעברו למקום הבא. בשבוע שעבר הייתי שם והתיעוד אינו מתיר מקום לספק: כדי להכריע את השטחים הללו בקצב טוב יותר צריך עוד כוחות – לפחות עוד אוגדה אחת.
מעבר לכך מרחף איום אמריקאי חדש ומשמעותי להטיל אמברגו על נשק וחימושים אם לא יוכנס סיוע הומניטרי מספק לרצועה, ולכן בהנחיית הדרג המדיני מתאמצים בצה"ל להוכיח שהסיוע נכנס בכמויות גדולות.
אומנם עזה חזית משנית – אבל מה שקורה שם בהחלט מקרין על כל הגזרות.
