הלשכה המדינית של ארגון הטרור חמאס עברה בעשורים האחרונים מסע בין שלוש מדינות "מארחות", אשר חושף את היחסים המורכבים שיש בין הנהגת ארגון הטרור הרצחני למדינה המארחת אותה.
על רקע הדיווחים לפיהם קטאר הודיעה להנהגת חמאס כי תגרש את הלשכה המדינית מהבירה דוחא, סרקו בערוץ "אל-חרה", המשדר בשפה הערבית מארה"ב ונתמך על ידי הממשל האמריקאי, את "המסע" שעברה הלשכה המדינית של חמאס ומה ניתן ללמוד מכך.
טורקיה, איראן או לבנון: תוכנית ב' של הנהגת חמאס אם תגורש
לכתבה – https://t.co/KWnAsNYh48
צילום: Sadik Gulec, שאטרסטוק pic.twitter.com/JVx8jjZmah
— עכשיו 14 (@Now14Israel) November 10, 2024
מאז שנות ה-90 עברה הלשכה המדינית של חמאס בין עמאן (בירת ירדן), דמשק (בירת סוריה) ודוחא (בירת קטאר), ובכל תחנה התמודדה עם אתגרים שהובילו בסופו של דבר לסגירת משרדיה.
חמאס וירדן
הקשר הרשמי בין חמאס לירדן החל בתחילת שנות ה-90, כאשר ירדן אפשרה לארגון הטרור למנות נציג בעמאן, מוחמד נזאל. בנוסף, היא איפשרה למנהיגי ארגון הטרור, כמו מוסא אבו מרזוק ועוד חברי הלשכה המדינית, להתגורר במדינה ולפעול משם ברמה הפוליטית והתקשורתית.
ההחלטה הירדנית להתקרב לחמאס באותה תקופה, הושפעה מהמתיחות ביחסי ירדן עם אש"ף, כך לפי מרכז המחקרים העצמאיים "א-זייתונה". לאחר החתימה על הסכם השלום עם ישראל ב-1994, היחסים בין חמאס לירדן השתנו. דובר ארגון הטרור דאז, איברהים גוש, התבקש להפחית את עוצמת הצהרותיו בתקשורת.
2+כמו כן, ב-1995 התבקש ראש הלשכה המדינית של חמאס דאז, מוסא אבו מרזוק, לעזוב את ירדן. הוא הורשה לחזור לשם ב-1997, לאחר מעצרו בארצות הברית, כך לפי אותו מקור.
ניסיון ההתנקשות בח'אלד משעל ב-1997 בעמאן היווה נקודת מפנה ביחסים בין שני ירדן לחמאס. התערבותו של המלך חוסיין הובילה לשחרור השייח' אחמד יאסין, אביב של "הנסיך הירוק" והמנהיג הרוחני של חמאס בעת הקמתו ארגון הטרור הרצחני, וכן לשחרורם של מספר מחבלים פלשתינים עצורים נוספים, וזאת בתמורה לשחרור סוכני המוסד.
המועמדים לגירוש: אלו מנהיגי חמאס הנמצאים בבירה הקטארית
לכתבה – https://t.co/5f1tutHbB6
צילום: רשתות ערביות pic.twitter.com/Ri1pGIMwLy
— עכשיו 14 (@Now14Israel) November 10, 2024
ב-1999, לאחר מותו של המלך חוסיין, השלטונות הירדניים סגרו את משרדי חמאס בעמאן והוציאו צווי מעצר נגד שישה ממנהיגי ארגון הטרור. לבסוף, ארבעה מהם גורשו לקטאר, לאחר שהואשמו בביצוע פעילויות בלתי חוקיות בתוך הממלכה ההאשמית בירדן.
לאחר מכן, היחסים הוגבלו לערוצי תקשורת ביטחוניים מוגבלים, וכן לביקורים הומניטריים ספציפיים, כגון מתן אפשרות למשעל להשתתף בהלוויה של אביו בשנת 2009. התקופה שלאחר מכן הייתה עדה גם כן למתיחות ביטחונית בין שני הצדדים, שכן ירדן האשימה את חמאס בהברחת נשק ב-2006, ומספר ירדנים אף נשפטו באשמת פעילויות הקשורות לחמאס.
2+חמאס בסוריה
לאחר שעזבו את ירדן, מנהיגי חמאס מצאו "מקלט חדש" בסוריה. הלשכה המדינית של ארגון הטרור התמקמה בדמשק, בירת המדינה, ומטה הלשכה נותר שם במשך יותר מעשור, עד עזיבתם ב-2012.
ההחלטה לעזוב את סוריה באה בעקבות פרוץ המהפכה הסורית במרץ 2011, והסלמה באלימות נגד מפגינים, שהעמידה את חמאס במצב קשה בין שמירה על יחסיו עם המשטר הסורי, שאירח אותו במשך שנים, לבין ההחלטה לעזוב את סוריה על רקע האירועים.
לאחר עזיבת מנהיגי חמאס את דמשק, הם פוזרו בין כמה מדינות. ראש הלשכה המדינית דאז, ח'אלד משעל, ועוזריו – עברו לקטאר; בעוד סגנו, מוסא אבו מרזוק, השתקע במצרים.
2+עוברים לבירת קטאר
ההחלטה להשתקע בקטאר נבעה למעשה מהחלטה אמריקאית. לאחר שעזבו את סוריה, עברו מנהיגי חמאס לקטאר בשנת 2012, ושם הקימו מחדש את המטה ללשכה המדינית של ארגון הטרור הרצחני. הבירה הקטארית, דוחא, הפכה למפקדה החדשה של מנהיגי חמאס, משם המשיכה הנהגת חמאס את פעילותה עד היום.
גורם קטארי אישר בתחילת המלחמה, כי הקמת המשרד בקטאר הגיע "בתיאום עם הממשלה האמריקאית, בעקבות בקשתה לקיים ערוץ תקשורת" עם חמאס. הוא הסביר כי ללשכה המדינית של חמאס היה תפקיד חשוב "בגישורים שתואמים עם כמה ממשלים אמריקאים לביסוס מצב יציב בעזה ובישראל".
במהלך השנים, קטאר סיפקה תמיכה כלכלית לרצועת עזה תחת הנהגת חמאס. לפי הדיווח, גורמים רשמיים בדוחא אישרו כי הדבר נעשה "בתיאום מלא עם ישראל, האו"ם וארה"ב".
