לעיתים קשה לנו לחוש זאת אבל השם יתברך תמיד אוהב אותנו. בשנה האחרונה היו הרבה רגעים של הסתרה שבתוך הסתרה אולם ככל שהימים מתקדמים מתברר שבוודאי גם שם נמצא ה' יתברך.
עם ישראל ניצח את החמאס; פירק את החיזבאללה בקלילות (מה נעשה עם מאגר המים המינראליים בבית?); איראן מתבררת כנמר של נייר (שעון להשמדת ישראל עלאק); טראמפ ניצח; גלנט פוטר: ויהיר גולן מאיים להשבית את המדינה (איזה פחד). הכוחות השמרניים והמסורתיים מנצחים והפרוגרסיביים נחלשים. הקומץ הקפלניסטי ומשרתיו הנרצעים (לא חצי עם ולא בטיח) נובחים ועם ישראל שר לעומתם ש"שהשם יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב".
שום דבר לא נגמר. יהיו עכשיו שנים רבות של קו לבנון וקו עזה; איראן עוד תפרפר פרפורי גסיסה לפני שתקרוס; ערוצי הרעל ימשיכו לספר לנו שהאריס ניצחה והאנרכיסטים המזדקנים ימשיכו עד יום מותם לחסום לעצמם את הכבישים; לא להתרגש.
ישנם ימים כדוגמת הימים הללו שמעניקים חלון הצצה לקראת העתיד, והעתיד הוא מאד מאד בהיר.
